בתור אשת רוח אני מקבלת במייל ובשיחות עם קולגות הרבה טיפים לחיים טובים יותר.
חלקם ודווקא המוצלחים שבהם נראים כאמונות טפלות לחלוטין.
אחת מהן הייתה "כנגד כל מחלות החורף שימי בצל כמו שהוא על השידה ליד מיטתך."
מה כבר יכול להיות חשבתי לעצמי : אם לא יעזור לפחות לא יזיק .
ואם הבטיחו לי בצל לוכד וירוסי שפעת ושאר חולירע, זה נראה לי, הגיוני בדיוק כמו לוכד החלומות האינדיאני (ותאמינו לי ניסיתי!)
אז סבתולי ששמעה הרבה וניסתה המון וכרגיל מקריבה את גופה "למדע" לצורך ושלא לצורך.
גם הפעם נתנה את הבצל בקערת זכוכית והניחה על השידה ליד מיטתה.
ועכשיו ידידי נתאר את השידה אז אין שידה או שיש, רק לא רואים אותה ,כי כולה מכוסה: בספרים, מאמרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שקבלתי וצריך להחזיר מהר ככה שחלקם פתוחים אבני קוורץ דפים ועפרונות, בקבוקים של תמציות שונות שרקחתי לי, משחות שצריך לשים, 2 שעונים אחד ללילה ואחד לא עובד ועוד כהנה וכהנה ובאמצע יש את הבצל בתוך קערית זכוכית.
מה נאמר ומה נדבר גן עדן לתינוק בן שנה , שאמא שלו משדלת אותו לחטוף תנומת צהרים ומנסה בכל כוחה להשכיב אותו במיטה הגדולה של סבא וסבתא .
נו באמת מי יכול לישון? שהשידה קורצת לו בשלל בקבוקיה הקטנים והגדולים: ממטוטלת מקוורץ ועד אלף דברים שמטריפים את ראשו הקטן והעייף.
הבנות שלי לעולם לא יתרגלו לשיגעונות שלי כמו שהן קוראות לאמונותיי המוצקות ביותר
וכאן מתחיל הצחוקים: 1 אמא בתנוחות שידול שונות 1 דודה לפני גיוס 1 סרבן קטן..
האימא של התינוק כועסת עכשיו: על השידה המגרה הזאת ועל "הטיזינג" לפעוט שלה שכרגע משתחל מידיה כי כל חפצו הוא רק להגיע לדברים הנוצצים על השידה.
הוא בועט ומתפתל ואמו מרגיזה אחת, לא נותנת לו לגעת בבקבוקים הקטנים האלה. למה לא באמת?
כי, לדבריה, עם הוא ישפוך את אחד השיקויים על עצמו הוא יהפוך לצפרדע.
נו באמת עם הייתי יכולה לעשות זאת, הייתי שופכת על עצמי את התרופה ובתור צפרדע הייתי קופצת לגינה ומחכה עד שילכו הביתה.
ואם הנכד במילא לא ישן קוראים לאחות שגרה בבית ביטנה תמיד מלאה על אמא. ומתחילים למנות את
דברים על השידה: ספר, בקבוק קטן,משחה ובצל. שתיהן צורחות ביחד לקול צחוקו של התינוק.
ושוב ספר, מטוטלת, שעון ו.. התינוק כבר נמתח מהנאה כי הוא יודע ששוב שתיהן תצרחנה ...בצל.
הצחוק מתפוצץ בחדר, התינוק נקרע מצחוק מצביע על השידה כדי שהן תמשכנה במשחק החדש והוא ינצל " מלשם ראש ולישון."
הוא לא מבין את המילה בצל אבל שיגיע זמנו וילך לגן והילדים בגן יגידו פיפי, קקי ויתפוצצו מצחוק הוא יוסיף "בצל" והפעוטות לא יבינו למה הוא נקרע מצחוק ולמה להגיד בצל?.
ולי לא אכפת ...ספר שלם קראתי שצחוק בריא ומשחרר .מבריא אנשים מדיכאון וגם ממחלות. הנה שוב אמונה שלי אז מה סבתא מאמינה!.לא רוצות בצל לבריאות? אז שיצחקו לבריאות!.
לידע כללי: ביתי היא רואת חשבון ומשפטנית. היא מאוד חשובה לפחות בעיני אמא שלה. ועסוקה כל היום ומה לדעתכם שלחה לי יפתי במייל?
מאמר ענקי שהסביר את יתרונות הבצל כלוחם נגד מחלות החורף הקשות ביותר.
אז בפעם הבאה שאתן צורחות בצל לכל תרועות סרבן השינה נא לצעוק גם " אמא צדקה".
באותו שמחה וצחוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה