יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

יש ניסים בעולם... אולי לא...


רק שחררתי את הבלוג לעולם על 2 הסבאים האלה.
ויהי לילה ויהי בוקר יום חדש.
הגשם ירד כל הלילה, הבוקר הגיע סבא ואנוכי צריכים להגיע ללוויה בצפון אבל הבוקר עוד משתרע לפנינו. מזמין ומפתה על שלל כרטיסי החינם.
סבא ביקש ללכת להום סנטר.
בטוב ליבי הגדול פרגנתי לו יאללה שירוויח.  אפילו לא שאלתי בטיפשותי" מה קונים?".
סבא תמיד צריך איזה בורג או מברג כדי לתקן לי.. וכיוון שאני הזוכה היחידה בכל התיקונים. כשהאדון אומר אייס!!  אני מתלבשת והולכים לאייס.
באותו בוקר חייכתי, ולריטואל הקבוע התלבשתי ובאתי.
אני נוברת לי כהרגלי, בין הצלחות והכוסות ופתאום סבא מופיע מולי... טררדם!!! פניו קורנות כמשה היורד מהר סיני.
 הוא מושיט לי מזוודה קטנה ממתכת "את זה חיפשתי" הוא אומר בגאווה. ומוסיף "היא עולה רק 50 ₪."
 "יופי" אמרתי" עכשיו תחזיר למקום."
 "לא, אני רוצה אותה" התעקש סבא.
 "מה תעשה בה?" נזפתי.
"תחזיר למקום".
סבא פתח אותה והראה לי שהיא מחולקת לתאים.
 "איזה יופי אמרתי לברגים שלך?" התעניינתי.
 "לא" אמר סבא "ברגים ישרטו אותה אבל אולי לכלי התפירה שלך?"
"לא" התנגדתי אני בתוקף או יותר נכון בכעס "על תפיל עלי מזוודה מיותרת למחט ולחוט הבודד שיש לי".אני, לא תופרת אני יותר תפרנית במיוחד אחרי המזוודה המשונה הזאת.
"תחזיר למקום"
 לרגע הרגשתי שאני "איה" שפו הדוב מנסה למכור לו את צנצנת הדבש הריקה כיוון שאכל את הדבש בדרך "איה שים שם את הבלון המפוצץ שחזרזיר, הביא לך "משדל פו את איה.
ככה הרגשתי גם אני.
 "תחזיר אותה". אמרתי שוב.
סבא לא שמע הוא כבר בקופה משלם על כפות שאני מאוד צריכה וכמה כפיות שאני לא אסתדר בלעדיהן. ומזוודה ממתכת שתתפוס אבק ואין בה שום שימוש.
בערב החיילת שאלה בעניין מה תעשה עם המזוודה?
וסבא ענה מאושר "לא יודע אבל זה היה זול ובא לי".
אני, גברת "בא לי ,כל יום" שותקת מפחד.
 מחר הוא עוד ירצה לעשות קרחנות.

יום שבת, 24 בדצמבר 2011

2 סבאים אותו חינוך


10 שנים מבדילות בין סבא לאחיו הבוגר.
שניהם אנשים פקחים מאוד, שניהם מקסימים,ומנומסים כיאה לגברדיה הפולנית. שניהם שמים את האישה והילדים במקום הראשון.. ושניהם לא צריכים כלום.
הכול בסדר בעולמם תודה שהתעניינתם.
רק שהמשפט ששגור בפיהם: "אני , אני לא צריך כלום". מרתיח שוב ושוב את נשותיהם.
שניהם יושבים בבתים יפהפיים, מכונית טובה, בגדים מדוגמים, כרסם מלאה באוכל שנשותיהן המוכשרות בישלו. חבר'ה קבלו את "ערוץ החיים" הטובים בלי שהנדתי עפעף.

3116781426976110366.JPG
האחים ביום טוב

כן נכון אתה לא צריך כלום. שמענו" אני, טוב לי איך שאני." שוב שמענו.
אבל אני צריכה כדי שאתה תוכל להמשיך להגיד "לי טוב לא צריך כלום".
אני צריכה מקרר שלא נוזל כדי שלא תחליק חס וחלילה ותשבור את עצמותיך הפריכות.
אני צריכה טלביזיה חדשה כדי להעביר את הישנה לחדר השינה.
 כי ב9 בערב אתה נרדם בסלון ואז להעביר אותך, צריך להחליף בגדים, לקחת כדור חום וסגול,לסגור תריס ועוד. "בוג'רס "שלם.
 ככה תלבש את הפיז'מה, כנס למיטה ,תראה חדשות ותירדם בלי הסיוט אחר-כך, תאמין לי אותו כסף.
"אני טוב לי ככה. אני לא צריך כלום" משאיר את אשתך חשופה כי היא זאת שצריכה...כן, קל לכם להגיד "אני לא צריך" ולהיות "מתוקתק" כי הנשים דואגות שהכול יהיה כמו שצריך מראש ועד שרוך נעל.
כן אני זאת שצריכה בדיוק את הכלי הזה שאמרת:"בזבוז מה תעשי בו?" . מה אעשה בו? את הפשטידה האלוהית הזאת אני אעשה בכלי... וחוץ מזה מה איכפת לך?" בא לי!!!!!!!!!!!".

וואי, וואי, וואי.... עכשיו הגזמת: משטרות, אמבולנסים, צ'אקלאקות קורעות את דממת הערב, את המילה הזאת סבא & סבא לא מכירים...
"מה זה בא לי? ככה סתם בשביל הכיף? שוטר תפתח פנקס, בשביל ההנאה? דלתות האמבולנס נפתחות סבא על התקף לב.תגידי לי! סתם שישכב בארון ותוציאי אותו אולי רק 3  פעמים?"
את זה ,צמד האחים לא מכיר לא מבין ולא יוכל לתפוס לעולם.
כל דבר צריך להיות פונקציונאלי. כל דבר צריך שיהיה לו סיבה או שימוש.עד שנשמתו תצא.
ככה סתם לא מוציאים כסף!!!
צודקים! האחים שגדלו בימי "המבול". היה אז צנע,  הורים שלא גמרו את החודש .על מותרות לא יכלו לחשוב, אבל אז איש לא חיי במותרות. סבא זוכר עוד איך הדודות מאמריקה שלחו לו בגדים כדי שהנער לא יסתובב ערום.
כן נעים להיזכר... רגע תתעוררו! עברו שנות דור מאז המבול, שניכם יושבים טוב הצנע חלף עבר וכמו שאחת מנשותיכן חושבת העתיד ידאג לעצמו ואם תצטרך למות עני, תמות עני לא יעזור לך כל החסכונות שבעולם.
ואם כאן ועכשיו זה יומך האחרון אני בתור אשתך מצטערת שלא חגגת!!! כי מה אתה חושב? שאני לא הולכת לחגוג?
לא אני ולא גיסתי בזבזניות כפייתיות. אם לדייק, אולי אני קצת.


 
שימו לב לזה "אחים": "אני לא רוצה,אני לא צריכה"... בא לי כן המילה הגסה הזאת בא לי--- טלביזיה חדשה.
 אני לא אלך לעשות מחקר של שנה כדי לקנות בסוף משהוא שהשכן קנה בפעם הראשונה שנכנס לחנות. לא בנים לא סידרו אותו והטלביזיה שלו בדיוק כמו שלכם רק בלי מחקר של שנה. אני גם מאמינה שהשיג אותה בפחות כסף.
תבינו גאייז'- "במחירים תמיד דופקים את האשכנזים."
טוב, "אחותי" למה להתרגז? נקפל את אוהלי המחאה ... נאסוף את הדגלים, נוריד את הראש לחצי התורן כמו דפני ליף שראתה איך המחאה מתמוססת לה בין הידיים.
כי, אתם 2 מצביעי העבודה שכמותכם, בשבילנו אתם ביבי, לא מתקפל, רק מורח ומפחיד שסוף העולם קרב ובאֱ! ואם מי יעז להרים ראש שולחים עליו את ליברמן.
אז זהו גיסתי היקרה אני לפחות ניסיתי.

יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

עדכון ללא עומד לי הבעיה הנשית הנפוצה

כמו שהבטחתי עדכנתי מעט את המאמר מתחת לכותרת
לא עומד לי\ הבעיה הנשית הנפוצה.
                תהנו

נו באמת!!! תשפטו אתם


אני אם סד שמחזיק לי את היד הסובלת.אני מסכנה עם תעודות.כל תנועה הופכת את הגוף לכאב איום. אבל לכל דבר יש צד טוב, סבא עושה הכול, אפילו החיילת עוזרת שזה סטארט אפ בפני עצמו. ולדעתי הכול מתנהל נפלא.
תאמינו לי יכולתי להמשיך אם זה שנים.
 "אל תזוזי" שמעתי את מילות הדבש ניגרות באוזני. כן זוג מילים נפלאות שאני שומעת מכולם. בגילי להתפנק ולא להזיז אצבע ( מה? היא כואבת) זה לא דבר של מה בכך.

יד מגובסת
הדגמה לא להיבהל

ככה כמעט שבוע אני חוגגת לי, החיילת לקחה חופשה. קבלו בונוס היא סידרה את הארון שלה בלי להעיר מילה וטיפלה בי. אל תצחקו הייתי בטוחה שהנה הגיעה  בכבודה ובעצמה אחרית הימים. או אולי בכלל, המשיח בא?  באמת אני לא קטנונית: מה יבוא קודם מקובל אלי.
ואז ביום שישי סבא קם מילל נתפס לו הצוואר, האיש המרגיז הזה ,כל-כך מרחם על עצמו שהפסיק לספק לי "שירותי חולה."
"לא נכון! זה לא אמיתי" כמו שאומרת אינה "מהמרוץ למיליון" כשהיא צריכה לעשות משימה מופרכת בעליל.
מצא זמן." שכחת שצריך לטפל בי מה אתה נדחף?" או במילים אחרות "מה כבר נגמר?"
 בהתחלה התעלמתי. אולי יעבור לו. וגם אני התחלתי לגנוח בכוונה רבה ובקול רם מאוד. אולי משהוא ייזכר בי?.
 אבל שסבא עשה פנים של כלב "קוקר ספנייל "מסכן וחולה.רחמי המפורסמים התחילו לפעול. והתחלתי לעשות יותר דברים בבית.
עושה ומקללת את "האימאימא" שלו. נו באמת, אי אפשר שרק אני אחגוג?
הבת הייתה צריכה ללכת לאן שהו בשבת. אנחנו הבטחנו עוד קודם ,לשמור על הנכדודס, רק בקשנו ששני "מחמל נפשנו" יהיו לא ערים או לפחות במצב גופני מעורפל.
כמה שמחנו לדעת ששני הגוזלים ישנים.
 לא עבר זמן רב,ופתאום הקטנה פתחה חצוצרה לא הייתה ברירה, עם צעקות כאלה צריך להוציא אותה מהמיטה וסבא אכן שלף אותה החוצה, כשהוא מפרצף פרצופים כאילו הוא הולך למות בעוד שנייה.(גברים תמיד כאב להם יותר. לכן אלוהים ויתר להם ואמר:"בנים. ללדת? לא רעיון טוב, אני אפסיד חצי מכם רק בכניסה למחלקת היולדות עזבו לא צריך טובות תשאירו הכול לבנות.)
 הזאטוטה המנומנמת הסתכלה על סבא שלנו שעטוף עם צעיף חם,  כמו אתרוג בסוכות, ובקושי רואים את עיניו. ונתנה צעקה כאומרת "מי אתה? ומי הרשה לך להרים אותי?" לא הייתה ברירה העמסתי אותה על הכתף ואם היד השבורה תמכתי בעכוזה עד שנרדמה. כן לא קל להרים  ביד אחת 10 קילו בבייבי גרו ורוד.
 הגוזל הכבד ישן שנת ישרים רק אז נתתי את החבילה לסבא שהסריח ממשחת "בנג'יי"-משחה להקל על שרירים תפוסים שריח הקומפור שולט בה.
 הזוג חזר וצחק עלינו "שני נכים = איש שלם אחד. כל אחד תפס רגל אחת של התינוקת וככה הסתדרו".
.צ'ילגרים קוראים לנו, אבל היה נס! ריח הקומפור הרדים את הילדה וזאת הפעם הראשונה שישנה עד הבוקר. הבת שלי כבר מבקשת שידור חוזר.
ואולי התינוקת ישנה כי אמרה לעצמה "שני המוזרים האלה  כנראה חלום רע, עדיף לישון הרבה כשאתעורר בטח זה יעבור ואימא כבר תהיה."
הבעל מיום ליום נעשה חולה. הרופאה אמרה:" תפסת את השריר" אם זה לא יעבור כנראה ש.... והפחידה אותו עד דמעות וכתיבת צוואה.
הרופא שלי כנראה רוחני לגמרי אמר:" זה משבר הפך לסדק. נא להוריד את הסד. ו"יקיר האומה" נתן לי כדורים נגד כאבים, מאוד חזקים. בשבילי זה סמים ואני כבר רואה דולפינים ורודים. הנ"ל אמר להפעיל את היד וכמה שיותר.
אני חזרתי מבסוטה כי הוא אמר לי את בריאה קדימה! לחזור לחיים... ואולי בגלל הכדורים הורודים .
עכשיו יש רק חולה אנוש אחד ומחלים סדרתי.
 הכנסתי את האנוש  למיטה.והתיישבתי לעשות סידורים ללוויה.
בבוקר שראה שאני מתחילה לתפקד, הכאב שלו כמעט עבר.
היום הוא הלך לעבודה בריא וטוב לבב ואמר לי בטון מתנשא "אל תעשי כלום אני אסדר הכול, כשאבוא בערב."
אני לא אמרתי כלום אבל מה אתם אומרים?

יום שבת, 17 בדצמבר 2011

מכתב ליוסף טרומפלדור


טרומפלדור "מון שארי" תהרוג אותי אבל אני לא מבינה איך הסתדרת!!!
 כבוד!!! באמת כבוד!!!!
ככול שהימים חולפים והשבר לא עובר בן לילה ,אני חושבת עליך עוד ועוד.
נכון שאין לך את הכאבים שיש לי עם כל תזוזה קטנה ביד... אבל בכל זאת, איך הסתדרת?
שירותים? ולך לא היו את השירותיים "המפונפנים" שלי עם נייר טואלט רך במיוחד  וכמה כלבלבים מצויירים עליו.שנקרע בקלות, לנוחיות המשתמש.
 היי גיבור במה ניגבת? באבנים ? עשבים? אפילו עיתונים לא הגיעו לחור הנידח הזה תל-חי.אפילו האריה עוד לא היה ( במקום הכלבלבים) שאפשר היה לנגב בו. או אולי בגלל זה הוא שואג?
ולהרים את המכנסיים אני יודעת שלא היה לך את מכנסי הטרנינג שלי .נכון שאין לי טרנינג "לואי ויטוואן" כמו של ניקול ממעושרות, אבל מכנסי טרנינג הג'יפה שלי נפלאים מושכים אותם עד החזה בצד אחד, מסדרים ומנסים לחייך כדי שלא יראו שאני נראת כמו צ'מפצ'ולה.
ולך לא היו טרנינגים, היו אז" בימי אנו באנו" מכנסים עם כפתורים. הגומי הומצא אם אני לא טועה הרבה אחר כך.
 מה? באמת? כבודו בקשת ממישהו שיסגור לך את הכפתורים?
ואם אתה נורא צריך בלילה? אה צודק יש את השומרים.(לא ינום ולא ישן שומר ישראל). כן הוא במשמרת, גם לעזור לך.
אתה נראה כל-כך מסודר במדיך אין מצב שמישהו לא עזר לך.
אני מנסה לבד לפעמיים החיילת.. מה אתה אומר יש לי חיילת אומנם ג'ובניקית לאללה.. אבל חיילת!!! אתה גאה בי? כן איפה הינו ? החיילת עוזרת לי וגם אז אני נראת כמו משוגעת שיצאה כרגע מבית משוגעים, השיער עושה מה שבראש שלו הבגדים מחקים את השער רק הנעליים בסדר כי סבא נעל לי אותם בבוקר.
היו לי השבוע מטופלים חדשים שהסתכלו עלי ברחמים והפנים שלהם אמרו :"אולי אני אטפל בך?"
טרומפי, סליחה אתה מרשה שאקרא לך טרומפי?
איך יריית? אתה באמת חושב שאני מאמינה שאפשר ככה לעשות משהו עם יד אחת?
ניסיתי תאמין לי , לא לירות אומנם, אך לשטוף ריצפה או. קיי הצלחתי אני לא אומרת שלא. רק שזה לקח המון זמן ואם להגיד את האמת גם לא כל-כך נקי.
בטח שאתה עשית איזה פעילות כזאת, החברים אמרו אחד לשני:"לך תבדוק מה עם טרומפי זה לוקח לו שעות..."
טוב למה ללכלך? כל הכבוד אתה גבר, גבר. והכי גיבור שאני מכירה,
 אבל אני שמחה שסבא עם ידיו הנפלאות קודח בארון חורים לחשמל, שוטף כלים, מרים נכדים ועוד.
אולי הוא לא גיבור גדול...
ואולי... כן! הוא נשאר איתי 36 שנה.
סבא!!!!!!!!!!!! סבא!!!!!!!! איפה אתה? אני רוצה להגיד לך שאתה טרומפלדור.

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

סבתא שברה את היד

כן הגעתי לגיל שאפשר להפיל את מי אתם שואלים?
את סבתא.
בפז'צטה איומה נפלתי לריצפה.
הכאב יעבור אמרתי לסבא. אך אחות במוקד אמרה "בגיל הזה לא משחקים מיד למיון."
"טוב" הסכמתי בלית בררה- למיון.
"שבר" קבע הרופא "את היד צריך לקבע."
טוב אז סבתא גונחת וכואבת שוכבת לה על הכרים, ומחכה לימים טובים.
בנתיים יש לי פטור... פטור מהחיים תאמינו לי זה כף גדול , לא הכאב אלה:
 כלים בכיור למי אכפת?
רצפה מלוכלכת? בעיה שלה .כל הנכנסים לבית מרחמים ומבינים אני אפילו לא צריכה להתנצל.
אז למיטה סבתא עד שיעבור.
למישהו יש יד חילופית?

יום רביעי, 7 בדצמבר 2011

הספד למקרר הבית


קובץ:Koelkast open.jpg
 הנה ועוד רגע קט אנחנו נפרדים לעולמיים. אתה ג'נרל או בשמך המלא "ג'נארל אלקטריק" שבקת.
כן היו לנו יחסיים של שנאה\ אהבה.
כשהצלחת להכניס אל כרסך את כל הסירים שבשלתי אהבתי אותך מאוד. גם שהמטעם המיוחד "ג'פה גלידונית", בטעם פויה היה טמון בין מדפיך ונכד נוצץ עיניים היה מבקש :"סבתא אפשר לקבל גלידונית רק אחת ודי".
הייתי פותחת את הדלת הקטנה ונותנת לזאטוט את מבוקשו.
ובשמחה טומנת שוב את אוצרות הממלכה בך יקירי.
ואז מגיעה השנאה -היו בך מעדנים שלא התאפקתי , פתחתי את הדלת בתנופה.
כן, בבולמוסי האכילה שלי רציתי לגור בתוכך ורק לשאוב את המאכלים והדברים הטובים שהטמנתי בך שיסתתרו ממני.
ואז יום אחד נגמר לך הסוס. הזלת מים .
אגמים ושלוליות ניקבו במטבח היו אלה דמעות של עצב.
 קשה הפרדה.. ואנו ידענו אי אפשר יותר למשוך, 14 שנים זה מספיק.
צריך להחליף אותך.
עוד ימים נתת "פייט" ונשארת איתנו. ולא ידעת שמאחורי גבך נרקמה מזימה חרישית האישה שלמעשה גרה בתוכך עשתה מעשה: ובתוך שבוע הוזמן מקרר צעיר, יפה יותר עם4 דלתות.
אתה עוד ניצב לך ,לא מבין שעוד רגע יבוא מישהו וביד ממש לא עדינה ייקח אותך למזבלה. שם תעמוד ותחליד לך בלי שאישה שמנה תפתח דלתותיך ותטמין מאכלים.
 בלי שדרדק קטן יעמוד מולך ויצווה " אני, רק רוצה לראות מה יש בפנים".
נוח על משכבך היית נאמן ומסור מאין כמוך.
נזכור אותך לעד.

יום שבת, 3 בדצמבר 2011

המוזיקה הטובה ההיא




 יום שבת והרדיו על88 אף.אם. מה שנקרא 60. 70. 80 המוזיקה הטובה ההיא. אסופה של שירים כשהיינו צעירים ומבטיחים....
.כל שיר מזכיר נשכחות . כל שיר חורך את הבשר החיי שעוד מתאמץ לחיות חיים כאילו החיים לא עברו בו, וחרתו יום,יום שנה, שנה עשור אחרי עשור. את השנים הבוערות להתכלות ולהביא אותך לקו הסיום.
תיק ,תק מתקתק השעון. הזמן רץ ,עובר. את כבר לא צעירה נרגשת, את כבר לא אימא צעירה, את כבר לא אישה בת 40 שפתחה לעצמה בבית סדנאות ומרפאות לנפש ולרוח.את כבר..
היי בתוככם אתם עוד זוג צעיר "הלונלי סולדז'אר" " חייל בודד" מזכיר לסבא נשכחות וכבר הוא חייל בודד שאיש לא מתעניין בו או כותב לו. אני שומעת" יאנג גיירל" שאומר:" את צעירה אז לכי הביתה לאימא שלך" או בקיצור..   "עופי לי מהעניים לפני שלא אשלוט בעצמי..." ואני נזכרת בכל ההתאהבויות שלי בגברים מבוגרים.רדיו ישן
וכך כל שבת אנחנו שוכחים לרגע, את הקמטים, הכאבים והרגל שלא זזה. שוכחים את הכדורים ואנחנו לא סבא וסבתא שמחכים לנכדים, אלה זוג צעיר הרוקד לו בסלון, באהבה רבה. ואם נסגור את העניים לא נראה גם את הפימה שצנחה, את הקמט שנוסף לו רק אתמול ושער השיבה שמכסיף על ראשנו.
אנחנו שומעים שיר ועוד שיר וכל פזמון מקלף מאיתנו את השנים, את הקמטים ושוב אנחנו, זוג צעיר ,מבטיח, מאושר וכל זאת רק בגלל שירים?
כן. כל שיר מעיף אותנו אחורה בכמה עשורים. וסבתא שוב צעירה ונחשקת וסבא הוא כרטיס היציאה שלה לחיים הבוגרים. בשקט ובאהבה אנחנו מסתחררים וכל סיבוב עפה לה, שנה ולפעמים עשורים שלמים. הסינור על מותני וכף העץ מקישה באוויר מרוב שמחה.
השעה 1 בצהרים הילדים מסתערים על הבית עם הנכדים.
 חתן עצבני במיוחד סוגר בכעס, את הרדיו " מספיק עם הרעש" הוא אומר.
ואז בשנייה חוזרים הקמטים, העיפות ושער השיבה. וסבא שואל בדאגה "לקחת את הכדורים?"

יום שישי, 25 בנובמבר 2011

תבשיל הפלא הצמחוני: קינואה ושעועית ב10 דקות

 כל שבת יש אלף מאכלים על השולחן. יש קרניבורים שיאכלו רק בשר. וכמה שיותר סוגים. ויש את הצמחונית שגם היא רוצה כמה תבשילים. היא לא אשמה שבשר עושה לה צמרמורת. גם לנו הוא עושה צמרמורת רק צמרמורת של עונג.
טוב חברה לא מדברים על בשר.
כול הצמחונים הנה זה בשבילכם:
תבשיל קינואה עם שעועית
הכנה:
בצל קטן מטגנים בכף שמן. עם מתחיל להשחים להוסיף מעט מים כאילו הוספתם שמן זה
 נקרא "טיגון על מים".
לתוך הבצל 2 שיני שום.
קובית של כל ירק שיש לכם...
קישוא ,גזר,דלעת, עגבנייה,פלפל אדום, כתום, ירוק, כרובית, בטטה (לא תפוח אדמה כי אחרת אי אפשר לשמור.)
נשאר לי לפעמים כרוב וגזר מוכן חתוך בשקית, אפשר גם אותו להוסיף.
 המידה היא 3.5 כוסות, עם כל ירק שהוא.
 ועכשיו לוקחים שקית של שעועית קפואה מספיק חופן יפה והופה לתבשיל.לטגן עד שהירקות קצת יתרכחו.
להכניס כוס (גדולה) של קינואה אני משתמשת באורגנית.
למהדרין רבע כוס אמרנט. למי שלא מכיר נזכיר  הקינואה מלאה בערכים תזונתיים  נפלאים.האמרנט דומה בערכים שלו לקינואה וגם נראה אותו דבר. זמן הבישול זהה.
 קצת לבחוש ולהשאיר כמה דקות.
 ואז להוסיף3 כוסות מים.
להביא לרתיחה...ואז 10 עד 15דקות על אש קטנה. או עד שהקינואה מוכנה מה בא קודם.הקינואה האורגנית לוקחת קצת יותר זמן.
תבשיל מזין עם כל אבות המזון והאימא שלהם.

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

הכתף תינוקת או את הפועל הרומני.


הכתף תינוקת או את הפועל רומני.
החיילת בצבא  הזכירה לנו מה זה "הכתף שק" שזה "סליחה חיילת אני המפקד כאן ואם לא איכפת לך וגמרת לקטר על המנייקיור הלא מוצלח שעשו לך, בבקשה שימי את הרובה, הנשק או שקית הלקים על הכתף."
טוב לי אין נשק, גם לא רובה שאני יכולה לעשות "הכתף".
אבל יש לי ערימה צוהלת ומתוקה על הכתף מה שניקרא "הכככתף נינה התינוקת".
וכך אנחנו מסתובבות בבית שלך, בבית שלי. את בעמדת הכול רואים מלמעלה.
ואני בעמדת וואי, כמה כבד לי.
 הקטנה רק בת 8 חודשים אבל שוקלת "משלה..."
אחרי כמה ימים כאלה שטילנו ביחד ברחבי הבית כמו בשיר בלדה לחובש.
למדתי להכין אוכל ,לסדר, בקיצור הכול כאשר את, על כתפי מושכת בכל מה שידך הקטנה משגת...
שיער ,משקפים, אף,אוזניים ,הכול הולך אצלך לא בוחלת בכלום.
אתמול קירבת את פיך הענוג אל לחיי כנראה שרצית לעשות בה שפטים.
אבל אז אני נפלתי המומה מהריח, היה לך ניחוח מהפה כמו של סוור בנמל, שגמר כרגע את ארוחת הבוקר... פיתה, שמן זית, שום הרבה שום ולסיומת בצל.
"מה זה? מה נתת לעוללה לאכול? התינוקת מסריחה משום." צרחתי על אימא שלה.
אימא שלה התגוננה "מה שמתי רק שן וחצי..."
כן שן וחצי אבל על קיבה של תינוקת שלא רגילה לצריבת השום זה לא מצחיק.
ואז זרקה לי האימא "הילדה תתרגל לבישולים של אימא שלה, כל ילד לומד לאהוב את האוכל של אימא שלו!" מחמאה ? עקיצה?
כן זה נכון אבל לא חרם על הקיבה של הקטנה.
האבא של התינוקת, בא בערב וקילח את הקטנה" היא מסריחה "הוא אמר. כן, צודק אבל ריח השום מהפה לא ירד גם במקלחת.

התינוקת צריכה פספורטה חבר'ה יכולים לעזור?
 היום אימא שלך הביאה שוב את התבשיל.
 שן אמרתם? לא אמרתם מה הגודל. כנראה לא שן של שום אלה שן של פיל.
החיילת ביקשה לא לשבת ליד התבשיל.. הריח...
ומה סבא אומר?
"הם רצו להוציא לה דרכון רומני נכון?" (ההורים של החתן מרומניה.) קחו אותה לשגרירות רומניה, שתפתח את הפה... והפקיד בשגרירות  יגיד מיד "עברת!", קבלי פספורט על המקום, את הריח אני מכיר, הריח הוא כמו של כל פועל רומני.

יום שלישי, 22 בנובמבר 2011

לא רוצה פרסומות בבלוג האינטימי שלי

סליחה שלתוך הבלוג האינטימי שלי שחשבתי שיועד לכמה אנשים וכולו משפחתי וחמוד... גוגל בחר לתקוע פרסומות. זאת לא אני ובטח לא בחרתי לפרסם.
מקווה שיעבור להם ושוב מצטערת.

שמן קוקוס תרופה טבעית לאלצהיימר וסכרת

שמן קוקוס תרופה טבעית לאלצהיימר!!! ריפוי בשמן קוקוס

גם סכרת סוג 2.



אני לוקחת כל יום כף גדושה של שמן
קוקוס, הוא מוקשה ומורחת בתוך פרוסות לחם ככה
הטעם שלו נחמד מאוד ומחליף לי את הצורך בממתק.



  • תראו מה אני מצאתי ותודה לרחל ולכל אלה ששלחו לי את הדברים האלה יש גם סרטון ביו טיוב
  • תמשיכו לעדכן אותי בדברים הנפלאים האלה ואני אעדכן את קוראי.
  • משהוא שלח לי מזמן את המאמר אני לא זוכרת מי. וגם תודה למי שכתב אותו אני לא יודעת מי.
האם שמן קוקוס הוא תרופה טבעית למחלת האלצהיימר?
האם חברות התרופות צריכות להיות מודאגות?
אולי, כמו שהסיפור שלפניכם יראה.
אנא חלקו אותו עם מישהו שאתם יודעים כי הוא סובל מאלצהיימר או מודאג מזה.
זה מובן, רבים מודאגים מאלצהיימר.
בשלב זה פוגעת המחלה ב- 5,200,000 אנשים בארה"ב.
היא הגורם השביעי של מוות במדינה.
העלות של טיפול זה מוערכת ב- 148 מיליארד דולר.
מרי ניופורט, דוקטור לרפואה, הייתה המנהלת הרפואית של היחידה לטיפול נמרץ בבית היילודים ספרינג היל האזורית בבית החולים בפלורידה, מאז פתיחתו בשנת 2003.
בערך באותו הזמן שהיחידה שלה נפתחה, בעלה סטיב, אז בן 53, התחיל להראות סימנים של דמנציה מתקדמת, שאובחנה מאוחר יותר כמו מחלת אלצהיימר.
"ימים רבים, לעתים במשך כמה ימים ברציפות, הוא היה בערפל; לא הצליח למצוא כף או זוכר איך להביא מים מהמקרר," היא אמרה.
הם התחילו עם תרופות האלצהיימר, Aricept, Namenda, Exelon, אבל המחלה שלו החמירה בהתמדה. (יצוין כי מחקרים חדשים מראה כי התרופות לאלצהיימר, כמו Aricept, הוכיחו כמאכזבות, עם מעט תועלת אמיתית ותופעות לוואי מציקות לעתים קרובות.)
כאשר ד"ר ניופורט לא יכלה להכניס את בעלה לתוך מחקר ניסיוני בתרופה חדשה לאלצהיימר, היא החלה לחקור את המנגנון העומד מאחורי המחלה בניסיון נואש להציל את בעלה.
היא גילתה כי עם מחלת האלצהיימר, תאים מסוימים במוח עלולים להתקשות לנצל את הגלוקוז (המיוצר מן הפחמימות שאנו אוכלים), המקור העיקרי של המוח לאנרגיה. ללא דלק, נוירונים יקרים אלו עשויים להתחיל למות.
יש מקור אנרגיה חלופי לתאי המוח, שומנים המכונים קטונים. אם נשללות מהתאים פחמימות, הגוף מייצר קטונים בצורה טבעית.
דרך נוספת לייצר קטונים היא על ידי שומנים בעלי שרשרת בינונית של טריגליצרידים.
כאשר שמן כזה מתעכל, הכבד ממיר אותו לקטונים.
בשבועות הראשונים של החיים, קטונים מספקים כ -25 אחוזים מן האנרגיה שתינוקות זקוקים לה כדי לשרוד.
לד"ר ניופורט נודע כי המרכיב בניסוי התרופתי החדש והמבטיח היה שמן קוקוס או שמן דקלים, וכי מנה של 20 גרם (כ – 20 מ"ל או 4 כפיות) הספיקה ליצור את התוצאות.
התגלה שכאשר שמן קוקוס עובר מטבוליזם בגוף והופך לקטונים, נוצרת לא רק הגנה מפני ההיארעות של מחלת האלצהיימר, אלא אף הופכת את כיוון המחלה לגמרי. יתר על כן, זה גם טיפול פוטנציאלי למחלת פרקינסון, מחלת הנטינגטון, טרשת נפוצה טרשת לרוחב
amyotrophic (ALS או מחלת לו גריג), אפילפסיה, וסוכרת סוג 2.
אז מאחר ומר ניופורט, לא יכול לקחת את התרופה הוא התחיל לבלוע שמן קוקוס פעמיים ביום.
בשלב זה, הוא בקושי זכר איך לצייר שעון.
שבועיים לאחר הוספת שמן הקוקוס לתזונה שלו, הציור שלו השתפר.
לאחר 37 ימים, ציורו של סטיב צבר בהירות עוד יותר. נראה "שהערפל מתבהר," וביום ה-61, ראה ד"ר ניופורט שינויים מרשימים:
כל בוקר הוא היה ערני שמח, דברן, סיפר בדיחות.
הילוכו היה "עדיין קצת מוזר," אבל הרעד שלו כבר לא היה מורגש מאוד.
הוא היה מסוגל להתרכז בדברים שהוא רוצה לעשות בבית ובחצר ולהישאר על המשימה.
בשנה שלאחר מכן, הדמנציה המשיכה להתהפך: הוא מסוגל לרוץ שוב, הבנת הנקרא שלו השתפרה באופן דרמטי, ואף הזיכרון לטווח קצר שלו משתפר, הוא לעתים קרובות מעלה אירועים שקרו ימים עד שבועות קודם לכן ונזכר בשיחות טלפון בפירוט מדויק.
סריקת ה-
MRI האחרונה שלו הראתה כי ניוון המוח הופסק לחלוטין.
בואו ניקח רגע כדי לחשוב על מה בעצם קרה כאן.
תרופות לאלצהיימר, סינטטיות ומוגנות בפטנט נכשלו.
חברת תרופות עם רצון טוב מחליטה לשים חומר טבעי שאינו פטנט (שרשרת בינונית של טריגליצרידים מנגזרת קוקוס או דקלים).
זה עובד. אבל, לעזאזל, רופאה חכמה מחליטה לנסות תחליף טבעי לתרופה סופר יקרה. לא רק זה, קטונים משמן הקוקוס הטבעי נשארים בגוף זמן רב יותר מאשר אלו של הגירסה התרופתית – שמונה שעות במקום שלוש שעות.
זה מספיק כדי לגרום לחברת התרופות להתחיל לדאוג לעתיד שלה. מה אם רעיון הבריאות הטבעית באמת יתפוס, חס וחלילה? שלום ולא להתראות לרווחים מהמונופול!
שמן קוקוס ניתן למצוא בהרבה מחנויות מזון הבריאות, ואפילו בכמה חנויות מכולת.. חשוב להשתמש בשמן קוקוס לא מוקשה, כי אין בו שומן טרנס
      

יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

תפוח אדמה ירושלמי ,נלחם בסכרת



טוב זה התחיל שסבא הוזמן להרצאות בקופת חולים חינם על סכרת.
כל הכבוד קופת חולים! רעיון מבורך רק למה ביום שלישי?
ביום שבו צריך לשמור על ה" צ'באי (2) קטסטרופה". או בשמם המלא:" אוי,לא לנשוך את התינוקת גם אם היא בוכה כבר שעה, ולא נותנת לנו לשחק בשקט."

תפוח אדמה ירושלמי
 בקופת חולים סבא שלנו הכיר המון אנשים חדשים . המשותף- כולם חולי סכרת ומקשקשים את עצמם לדעת.
תובנות חדשות על סכרת מהמרצים הוא עדין לא קיבל. כן סבאינו חולה סכרת, ובואו לא נוציא ממחטות הוא לא מזריק. וכבר 10 שנים שאנחנו מסתובבים סביב הסוכרת כך שהרבה אין מה לחדש. צריך ספורט ואלוף תל אביב לקפיצה לגובה לא מוכן  אפילו לצעוד. פעם קר מידי, פעם חם מידי, פעם עייף לו מידי.
 אבל מהחבר'ה מסביב ....הוא מקבל הרבה תובנות: למשל על מרפא נדמה לי בפרו שעושה מעשים קיצונים בחולים אחד החברים היה שם ואמר שזה שיפר מאוד את מצבו ואחד סיפר על חבר שקרה לו בדיוק ההפך. לך תדע.
אבל אתמול הוא בא עם תובנה חדשה...
תפוח או ארטישוק ירושלמי לפרוס פרוסה דקה ולאכול בלי לבשל.
"זה מוריד סוכר בטוח". הסביר החבר החדש שלו בשמחה. בקצה האולם נאנח חבר אחר." כן אבל זה עושה גם המון גזים."
סבא חזר מרוצה עד הגג, שתי ציפורים במכה אחת גם להוריד סוכר וגם לתקוע חופשי...
ולמי שיגיד לו משהו הוא ישר יענה "היי אני לא חוסך, זה בריאות!!!"
אני כמובן עשיתי גוגלינג' ומצאתי שממליצים שם בפה מלא על הירושלמי במקום  לאכול תפוחי אדמה (מבושלים כמובן). הם מכילים פחות סוכר ויש בהם חומר הנקרא אינולין שתורם להפחתת הסוכר בדם.
עוד המליצו שם ( שלא תגידו שאני לא עושה עבודות מחקר) להתרגל אליו לאט, לאט, בגלל הגזים שהוא מייצר במערכת העיכול.
ולהשתדל לא לאכול עם בשר.
אז אני הולכת לקנות את הדבר הזה שלדעתי טעמו נפלא ואחר –כך להיכנס לכוננות ספיגה.

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

מכתב חזרה

למייל שלי הגיעה תגובה מרגשת על המאמר "ליפה בבנות." כן ממי חשבתם? מהיפה עצמה.
ושוב כל-כך הרבה שנים אני מטפלת באנשים ולא יודעת כמה הם חזקים.
הנה התגובה\ שיר שהיא אימצה לעצמה וכרגע הוא שלה.

דודה יקרה שלי, ריגשת אותי מאד!!!


 אולי לעיתים אני מראה עזבו אותי בשקט,
 אך הדברים מחלחלים להם פנימה...וזה מה שנותן לי את הכוח להמשיך.
 בתוך תוכי מתגלים הצדדים החזקים שבי.
בראש מורם, מסתכלת קדימה.
 כי יש בשביל מה להמשיך,
 בקצב שלי אני ממשיכה הלאה!!! 
"היום ,היום הזה ממש
אני כבר לא עצובה כל כך
 אני כבר לא עצובה כל כך
 אני יודעת היום.
 היום אני אולי נרגשת
 אני אוהבת פתאום לחיות
היום אולי אני נרגשת
 את שומעת, היום.
  תן לנו לחיות היום מהתחלה
 תן לנו מהתחלה ועד הסוף.
 ואז תראה איך שאני הולכת,
יפה בתלם והולכת."
 היום ביום הזה ממש,
 אני אומרת תפילת תודה אמרי שאין זו אגדה אמרי בשקט היום..." (שרית חדד)
תודה רבה אוהבת
היפה בבנות.


התנצלות
המחשב שלי השמיע אנחה אחרונה, כיבה את אורו הכחלחל ונפח את נשמתו. כל מה שהיה בתוכו כבה איתו.
התמונות המסמכים הכול. לקחנו אותו לדוקטור שמטפל במחשבים עם האפצ'י. (מחשבים חולים) . אני ניסיתי להגיד שהמחשב שלי לא באמת חולה הוא רק חולה בראש. אני יודעת אני מטפלת באנשים.
 הדוקטור הסתכל עלי ואמר "מחשבים רק חולים בראש." והוסיף כאילו שהוא מדבר לילדה מפגרת "את יודעת הוא לא באמת חי."אני חשבתי שכל מה שיש בו חיי מאוד אבל אמרתי כמו כל בני האדם...
"תתקן אותו יש לי המון מסמכים חשובים" בכול סמכותי שלא ירגיש שאני מתחננת על חיי.
"גברת נעשה מה שאפשר". אמר המחשביאולוג.
 אז כאן אני תקועה.
עד שיחזור אלי השכל של המחשב, אם בכלל לא יהיו תמונות.
אז סליחה  מראש.
אני

יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

לך היפה בבנות

.
אני כותבת מכתב לך היפה בבנות, שאחרי כמעט 3 שנים של תהליך גירושים ארוך מתיש ומיגע....הכל נגמר.
את היפה בבנות הגעת אל הסוף יש לך ביד את הגט המיוחל.
את עומדת נבוכה וחסרת כוחות, יש לך גט ביד אך ליד אין כבר כוח.
את היפה, שכל כוחך נסחט טיפין, טיפין. ניסית רק לשרוד, לשרוד את היום.
 יש לך 3 ילדים בבית וזה קשה, מאוד קשה.
אין אויר. אז מה אם הגט ביד, זה אומר שיש לך כוח להמשיך? ובשביל מה להמשיך?
כרגע במצבך את רק רוצה שיעזבו אותך בשקט. לעבור עוד יום, ולראות ששום ילד לא שבר שום יד, לא נקלע לבעיות.
את מותשת כרגע, וכבר אין לך שום חלומות.
אולי חלום קטן... שיעזבו אותך לנפשך, שיתנו לך לראות איך את מסתדרת אחרי קרב שנמשך כל-כך הרבה זמן.
אימך ואנוכי ניסינו להגיד לך, תשפצי את הבית פה ושם.
את הסתכלת עלינו במבט עייף שאומר ,"תרדו ממני, מה התקרצצתן שתיכן עכשיו?"
"אני כרגע, רק נושמת סדיר . לוקחת אויר ומוציאה. מגיעה לעבודה שלי, מביאה כסף הביתה ומטפלת בילדים".
את אומרת ומוסיפה:
"זהו, אין לי עזרה מזה שחלקתי איתו את חיי הקודמים, שהיו יפים בעיני.
הוא השאיר אותי נבגדת, וחשופה והרוסה לחיים, בכל מצב."
אנחנו לא הבנו את מצבך וניסינו לעודד אותך, יש עוד גברים את כל-כך יפה ומוצלחת, טפלי בעצמך ועוד, ועוד.
את רק רצית שנלך הביתה.
אין לך כבר כוח לשמוע איש.
אני לגמרי מסכימה איתך.את יפתי תסתדרי לאט, לאט.
ולנו לא נותר אלה לעודד אותך ולהבין שאחרי 3 שנים של שבי בעולם מופרע וטועה, חזרת הביתה ועכשיו צריך לגדל סבלנות לתהליך ההחלמה.
אז קחי את הזמן יפתי, שום דבר לא יברח.
ומי שברח טוב שברח, נברך אותו רק שאלוהים ייתן לו כגמולו.
התפני לך עכשיו לראות את הריסות נפשך ומשם אלוהים גדול.
                            אוהבת שלך ובשבילך אני.

יום שלישי, 1 בנובמבר 2011

לא עומד לי! הבעיה הנשית הנפוצה.

משחציתי לפני שנים את גיל החמישים אני שומעת את זה שוב ושוב.
נשים שלא בא להן. או איך עיראקית מדהימה בת שישים אמרה לי: " בחיאת אפרת לא עומד לי."
זה בא מכול מקום מטופלות, חברות ומי לא.
ההורמונים סיימו את תפקידם הרבה נשים עסוקות בלקחת כדורים כאלה ואחרים , הגוף כבר לא נענה כמקודם, עייפות כבר ב9 בערב. הנכדים תכף יבואו. הוסיפו את התירוץ שלכן הוא יתקבל בברכה.
הבשורה השמחה שגם להרבה גברים החשק פחת.
הבשורה העצובה שאתן עוד לא מתות והחיים ממשיכים.
כל בוקר אני צועדת עם חברתי הסקסולוגית," מה לעשות?" אני שואלת אותה "תני לי עצות לעזור לנשים."
אז אחרי שהפנתה אותי לחנות לאביזרי מין, משחות, סרטים,משחקי תפקידים, נו אתם יודעים אל תכריחו אותי לפרט: טוב רופאה וחולה ,בוסית ופקיד, באמת די הגזמתם.
אתן הגבתן "בנמאס וגם זה לא גליק גדול."
ואני שוב עומדת בידיים ריקות. טוב מה היא מבינה היא החליפה את הפרטנר שלה לפני כמה שנים. ואני טוענת שזה משדרג כול חיי אהבה.
רגע, רגע זאת לא העצה שלי מה אתן שמחות.
בואו בנות נתקדם.
מה דעתכן אל "לא  חשובה הכמות אלה האיכות?"
לא צריך כל הזמן מספיק פעם  אחת טובה באמת .וצ. תלמידתי היקרה: זה לא פעם בשנה.
הזקן ישמח לשתף פעולה כי סוף ,סוף העניינים מתקדמים.
ואתן לוקחות את המושכות לידיים. שוב פליטת פה לא דברתי על שוט וכדומה...
 טוב מה שאתן רוצות .הגיע הזמן שהמסיבה הזאת תהיה בשבילכן ולמענכן...
אחרת אתן לא משתתפות.
אם הוא רוצה הוא יסכים.
אין מה לעשות זה הזמן לפתוח דף חדש ולדבר אין סקס טוב ללא דיבורים זה מתאים לצעירים אבל מבוגרים? "לא ללחוץ כואב לי הגב , נראה לך שאני עוד יכולה את התנוחה הזאת?" וכו'
 ואם עד היום הכול היה "פריי סטייל" , עכשיו "האישה סטייל" או לא משחקים.
" משחקים" הוא לבטח ינהם.
במשך הזמן ליקטתי כמה עצות.
הנה הן:
*להשאיר שלפוחית מלאה לפני האקט. יש לחץ של השלפוחית על הדגדגן והוא יכול לתפקד טוב יותר. יש גם יותר לחות באיזור.
*למרוח משחה שנקראת "רסקיו רמאדי". היא מאלחשת כל כאב ומגבירה את זרימת הדם. בכל בית מרקחת. זרימת דם חשובה כי היא זאת שנאספת והגמירה כשהיא מתפזרת.
* לדבר לפני ולהכין אותך יקרתי למה שהולך לקרות (תיאורים וכאלה.)
*עצה שנתתי ואני יודעת שיש את שני הצדדים . לשתות יין זה מאיר ומערפל חושיים. או לא לשתות יין לפני כי זה מערפל ומרדים.
*ליטוף ארוך ,מסז' רך בגב מהצוואר כלפי עצם הזנב שם נמצאת הצ'אקרה הראשונה. נכון שזה לא צ'אקרת המין אבל משם יוצא הקונדליני שמעיר את האורגזמה ונותן לה לטפס לראש..
* נסו את הבוקר. שעות שהכל זורם יותר טוב אחרי שינה טובה. חזרת מהליכה, התעמלות הדם זורם לכי על זה.
* מוסיקה, עם שירים של פעם. מזכירים את מי שהייתם ואפשר בשקט לטבוע שם ולהאמין שאתם שוב צעירים.
ל בנות ה50+ שתכתובנה דברים שעובדים לה. אני מבטיחה לעדכן וכולנו נודה לה.

דיאטת ניקיון מקרוביוטית עם נגיעות שפייות

זקנתי וגם סבתי... הטריגליצרידים בהשתוללות רבתי, הסוכר מאיים עלי "שאם לא תפסיקי, אני נכנס בך, לא לוקח שבויים רק את זו שתיקחי כדורים."
אני נכנעת...
אין ברירה אני פונה לניקיון גופני פנימי. זה לא דיאטה להרזיה אבל מרזים עם זה בענק, בפעם שעברה הורדתי 14 קילו עד להשתוללות הבאה ,שכללה את כל המסעדות ברעננה והשרון. כן הגעתי גם לתל אביב וחיסלתי שם את עודפי המזון של העיר הגדולה.
המשקל ,הבדיקות והרופאה שלי צרחו עלי כהוגן.
ואני התקפלתי וחזרתי לדיאטת הניקיון שלי.
מקרוביוטית חביבה נתנה לי את הדיאטה הזאת אבל באמת מי יכול להתמיד בה יותר מיום?
הדיאטה מבוססת על אורז מלא רק  על זה שבוע עד 10 ימים.
נכון שזה מנקה פנטסטי אבל הלו אני בן אדם שפויי וזה לא ילך.
כל יום הייתי מתקשרת אליה ומבקשת עוד... עוד אוכל .
נכון שהאורז ממלא ואין הרגשת רעב, וגם מתוקים לא עושים לך בזז במוח. אבל זה לא העיקר. אני אוהבת לאכול ומקרוביוטית זה לאנשים לא שפויים בעליל. דעתי עליכם, מקרוביוטיים אתם על המוגזם.
לכן הבאתי כאן את הדיאטה המשודרגת שלי ,שתוכלו להתמיד בה יותר מיום ותשיגו תוצאות נפלאות אומנם יותר שבועות אך השפייות שלי חשובה לי יותר.
 דיאטת אורז מלא
הנה:
אורז מלא מבשלים במים עם מעט מלח אטלנטי. במקור בלי מלח בכלל.
אנחנו לא מקורים.
האורז הוא הארוחה. תאכלו כמה שאתם רוצים.
יום ,יומיים רק זה או כמה שתאכלו להחזיק למטיבי עינוי קיבה עד 10 ימים אני כבר בשני נשברת.עבר יום או יומיים או כמה שהחזקתם
בא יום חדש.
  לאורז צריך להוסיף מרק ירקות.  הרבה ירקות מעט מים כמו המרק של הקוסקוס .תחוסו עם גזר ודלעת רק מעט. (תבלינים הכול אבל מעט).
אחרי 3 ימים אני מוסיפה גם גרגירי חומוס, שתפקידם להוריד סוכר.
וגם ארוחה אחת ,אורז+ גרעיני חמניות,דלעת וכל פיצוח אחר . (לא יותר מכף).
אורז עם ממתיק +קינמון גרוס . זה במקום עוגה. ( מי שקשה לו שיתחיל ישר מיום שלישי גם זה עובד.)
ככה 5 ימים .ביום החמישי אני מוסיפה סלט גדול כמובן לא לשכוח את האורז זוכרים תפקידו לנקות את המעיים.
 שימו ,חתיכות בשר לתוך האורז. ולתוך " העוגה" זאת עם הקינמון- תפוח קטן חתוך לחתיכות.
בין לבין חופן אגוזים.
למרות שהמקרוביוטיים לא חושבים שצריך לשתות מים פרט לתה. (הם טוענים שהרבה מים מכבידים על הכליות).
אני שותה תה צמחים וכוסות מים כמה שמתחשק.
זהו, כמה שרק תוכלו תמשיכו ,כאשר אתם מוספים עוד "אוכלים."
אוכל בריא! לא אמרתי עוגות ותפוחי אדמה.
יש להוסיף קטניות, מי שצריך ביצה, לחם הכול בסדר רק יש כלל אצבע אחד.
זכרו אורז מלא 70 אחוז מהארוחה.
האורז המלא, ממלא.  תוסיפו מים והוא טופח במעיים ויש הרגשת שובע תמידית ואין חשק למתוק כי האורז מתקתק." היציאות" ברוך השם תודה ששאלתם.
המשקל שעומד בחדר ,מפסוט ולא סובל כל-כך מכובד.
#אורז מלא עם מרק .
# אורז מלא עם בשר\ דג.
#אורז מלא עםסלט.
# אורז מלא עם קינמון ותפוח חם.
# אורז מלא עם ירקות של קוסקוס. ועוד ועוד
 o.kיש ניקוי שליש על התנהגות טובה... מחליפים את האורז בקינואה (אתן גם מתכון לזה),כוסמת ואמרנט.
ומי שמועד לפורענות זה לכל החיים.