יום ראשון, 29 בינואר 2012

",יקירתי זחלתי מבין זרועותיך עייף ותשוש."



את למעלה מחבקת את סבא בזרועות אמיצות, ואת האצבע הקטנה שלך את מנסה לדוחף לו לנחיר.
מה אתם רוצים ממני? את חושבת לעצמך, קודם הוא עשה את זה אז עכשיו אני, אולי יש שם משהו.
עכשיו את עושה לו בדיקת שיניים וכמו כל שיננית מנוסה את מנסה לעקור לו אותם, איזה בסה את חושבת לעצמך לא יוצא אבל אם זה אצלו בפה זה בטח טעים.
סבא ונכדהנה ,הנה בכל הכוח הזעיר שלך את תוקפת.
אני מציצה עליכם וממשיכה לשחק עם הבכור.
מבחינת גבר אתה כבר בן 60 תסתדר לבד. אני משגיחה על הגבר, גבר שלי בן השלוש שהופך מיום ליום יותר פרוע ומסוכן לעצמו ולפריזורה של סבתא ש'לו.
 אני קוראת לו תוך כדי משחק" נכדודי בוא, תעזור לי לפתוח את קופסת הקסמים.."
הילד מעיף מבט אחד, הוא עסוק כבר בלהרוס את הוידיאו ולא בא לו.
אז ,הוא פולט כבדרך אגב:" סבתא את כבר גדולה ,את יכולה להסתדר לבד."
אם ככה..? אז אני אלך להציל את סבא. והוא יציל את הוידיאו לא למד מליון שנה הנדסת חשמל?
אני אוספת נכדה לתוך זרועותיי. אך את בכל הכוח מנסה להשתחל חזרה לסבא.
עכשיו זה או,או. או שאת אוהבת אותו יותר. או שלא גמרת לחקור אותו.
בשב"ק יש בטח כבר כיסא על שמך. או נו בטח הוא אוחז בוידיאו מה מעניין יותר מזה? את ממש עפה, בריונית קטנה מתוך זרועותיי המחבקות אותך בכוח הישר על סבא... היי, אין שם זרועות לתפוס אותך את לא רואה?
אך לך מה איכפת סבא עוזב את הוידיאו המרוטש ותופס אותך מאושר הוא אומר כאילו לעצמו. "היא לא מוותרת עלי".
נראה אותך, אני מטיחה בכעס (עד היום היא רצתה רק אותי) כשאני אתחיל להכין אוכל ובמיוחד שאוציא משהוא בצקי היא מיד תבוא ל"גזרת הסבתא" אני לא  מותרת ולא מוחלת על כבודי.
כל הערב אתם ממשיכים את מסעכם יחדו היא "בקרטושים" והוא בהמיית מעריצים.
כבר מאוחר החתן בא להחליף אותנו.
סבא שערותיו ומה שנשאר מהם פרועות משקפיו על העוקם, החולצה מחוץ למכנסיים וכולו פרוע." התעייפתי" הוא אומר. במדרגות הוא מוסיף,  
"עייפה אותי הקטנה הזאת."
כשאנו נוסעים באוטו חזרה הביתה, מתנגן לו השיר של אסף אמדורסקי:
"יקירתי זחלתי מבין זרועותייך,
עייף ותשוש....
אך במהרה אשוב עליך"
מי אמר שהשיר נכתב לזוג אוהבים? כל אחד יכול לפרש מה שהוא, רוצה
  ובשבילנו השיר נכתב לסבא שעושה בייבי סיטר לנכדה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה