יום שבת, 7 במאי 2011

סבתולי חולה

אחרי חודש סוער ומוטרף בו נתתי את כוחותיי עד הטיפה האחרונה. ועוד סחטתי קצת.
נפלתי למשכב.
מנוזלת, משתעלת מרגישה כל איבר בגוף וכמה הוא לא קשור לאחרים.
לידי הרמתי הר מושלג מטישיו, שאיים לגלוש מהמיטה. כריות סביבי וכל תרופות הסבתא שאני מכירה.
סבתא או לא סבתא?
הקול שלי נהיה צרוד וסקסי בטרוף. מטופל חדש שהתקשר :שאל בבהלה אם הגיע למספר הנכון. אני לא רוצה אפילו לחשוב מה עלה לו בראש...
אז זהו ,אני במיטה רע לי ,כואב לי ואני מרחמת על עצמי. כל כך ריחמתי על עצמי שלקחתי אקמול...
מה היא משוויצה? אתם שואלים אני לוקח אלף אקמולים... טוב אצלי כל משכך כאבים גורם לי להזיות...
עשו לי פעם טשטוש מקומי לטיפול קוסמטי והתעוררתי למחרת בבוקר..
נחזור להזיות יש משהוא מאד מעורר בהזיות. את יודעת שזה לא אמיתי אבל את ממשיכה בסרט מקווה להתעורר.
לפני שהכדור התחיל להשפיע עוד התבוננתי בהר הטישיו שעשיתי. כל כך הרבה נזלת מסתתרת שם חשבתי ,איזה מזל שהמציאו את הטישיו.. פתאום קפצתי אחורה ב50 שנה: לא היו טישיואים היו ממחטות אף.
כל הסבתות נזכרות עכשיו.. רגע תנו להן דקה... נמשיך? אלוהים הזיתי לי, איך מכבסים כמות כזאת של ממחטות מלאות? ואז עוד לא היו מכונות כביסה! כבסו ביד .
 אלוהים שחרר אותי מההזיה הזאת מתחיל להיות מגעיל פה.
נראה לכם?
בהזייתי ראיתי עד הפרט המדוקדק ביותר ולטובתכם האישית אחסוך מכם... ואז בהזיה נכנסתי למגירת התחתונים, של אימי. המון ממחטות היו שם, לבנות גדולות שלשמם התכנסנו כאן.
ולידם ממחטות עדינות ויפהפיות רקומות בפרחים עדינים.
כל-כך יפות ועדינות.הנחתי יד על התחרה העדינה רקומה בחוט לבן ומעוטרת פרחים סגלגלים.
מי חשב לעשות כזאת ממחטה יפה ובשביל מה . אני מקווה שלא ניגבו בה... בום בהבזק אחד...
אני ילדה קטנה, זוכרת  מטפחת נשלפת מהכיס או התיק .אימא מנגבת לי את האף והידיים בכל הזדמנות מכל לכלוך ו..שוקולד. מטפחת יפה אם את הקורבן סלחי לי בבקשה.
ליד הייתה קופסת קרטון ובה 3 ממחטות ,שעוד לא נפתחו . "ללוטי מזל טוב "נכתב שם על פתק.אז זאת הייתה מתנה מקובלת להביא 3 ממחטות ארוזות ביחד תמיד קצה אחד היה מקופל יפה ומראה את היופי של המטפחות.
אני לא אקח יותר אקמול גנחתי רק בשם האלוהים, תוציא  אותי מההזיה על סמרק .
הטלפון צלצל הבת צריכה עזרה ... היא לא שומעת את קולי? הלא אני נשמעת כמו נערת טלפון בסרט סוג ז'. היא מתעלמת !מסבירה לי למה וכמה ואי אפשר ככה .לתוך שטף המילים אני אומרת :"אני מצוננת" "לא נורא גם הוא..." היא עונה ויורקת הוראות בקצב מסחרר.
טוב  מה לעשות נחליף סמרקים. לסבתא אסור להיות חולה ובטח לא לקחת יותר אקמול...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה