יום שני, 2 במאי 2011

אוי זה ממש לא רעיון טוב

בשיחה הבוקר השנייה רמזה כמה קשה לה והיא לא רואה פתרון.
ומה הפתרון ? להגר לאמריקה לפחות לכמה שנים!
כמובן שאם היא רצתה לזעזע אותי היא הצליחה . הלב שלי עשה סלטה ענקית עברו כמה שעות והוא לא חזר למקום. אני עדיין מחכה לו...
יופי של פתרון! באו נתחיל הכל מהתחלה... כן העבודה הבלתי נגמרת, המריבות עם הבעל העסוק מאוד גם הוא מתחיל קרירה-: מי יישאר היום עם הילד. היא בקושי רואה את הילד ורוב העבודה שלה עם חו"ל.
מבחנתה להתחיל מחדש. להצטרף שם לקהילת ישראלים.
 היא הפליגה וספרה שהישראלים מצטופפים בשכונות ביחד ודואגים אחד לשני, כמו משפחה.
הבחילה עלתה לי לגרון למה להחליף סבים וסבתות ,דודים ודודות באנשים זרים.
חשבתי לי,כן הם יכולים להיות החברים הכי טובים שלך. את צודקת בובתי לי לא הייתה משפחה וגידלתי אתכן עם חברות שנתנו לי יד אמיצה ועזרו לי מאוד ( אך את חושבת שלא הייתי נותנת הכל תמורת אימא או אחות קרובה?)
 רק צריך לזכור אין להם מחויבות לכלום .מחר הם עוזבים, כמו כל חברותי שהיו תקופה מסוימת משפחתי ואז הקשר ניתק בגלל אלף סיבות ואז  מה מחפשים משפחה חדשה?
אני באמת חושבת שאנחנו רוצים לחיות בקהילות, בחבורות. אין איש שרוצה לחיות בדד ובטח לא לגדל את צאצאיו לבד.
לכן למזלך יש לך מהמוכן משפחה סביבך זה לא כל הרעיון ?
כנראה "שהאפרוח שהלך לחפש אימא אחרת" היה ספר גאוני, כי אדם צריך להתרחק מהטוב כדי לדעת שכל חייו היה לו טוב. או לפי הבודהיזם לא משנה מה תעשה: על ההר הכי גבוהה בעולם תמיד זה אתה שמטפס האתה לא ישתנה... אדם תמיד יחיה את אותם חיים בכל מקום :עם העריצו אותו הוא ימצא קהילה שתעריץ אותו עם היה אדם בודד הוא ימצא את עצמו שוב בודד.
אנחנו נשאר אנחנו לאן שלא נלך או במילים הכי נפלאות: "לונדון לא מחכה לי גם שם אהיה לבד".
כן הבנתי ילדה הזנחתי אותך בזמן האחרון השארתי אותך להתמודד לבד מצטערת אני חוזרת לעזור לך.
ואני מקווה שהרעיון שלך הבוקר לא יבשיל והוא היה רק כדי להגיד לי אימא הגזמת! גם אני פה!
ואם כן...אני אנקוט בגישה הרוחנית הידועה שלי אני אשבור לך את העצמות!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה