יום חמישי, 24 במרץ 2011

ברעננה לא מכבים את האור

סע מהר פקדתי על הנהג, אה, האיש שלי –יום חמישי3 \24 בקשו לכבות את האורות . יום כדור הארץ.
ולמה הזדרזתי?
הילדה בבית וחגיגת אורות מובטחת. היא חושבת שאבא שלה עובד בחברת חשמל. אלקטרוניקה, חשמל בשבילה הכל אותו דבר.
נסערת עליתי במדרגות:" אזרחית למופת כמוני."     ועשיתי חושך.
"מה את משתוללת?" צעקה לעברי הבת.
"יום כדור הארץ" עניתי בכובד ראש של מחנכת דגולה: "וברעננה מכבים בין 8.20 ל9.20 ומעתה חושך!"
o.k מזל שהיה חושך לפחות לא ראיתי את פרצופה ההמום :" אימא השתגעת? אני באמצע התסרוקת".
"בבית הזה, בעיר הזאת מכבדים את השעה שנקבעה לעירנו!" פסקתי בחזה מתוח נהנית לרגע מהדרמה של דברי.
"באמת? " צחקו האב וביתו על האישה " המחופפת" שרצה למלא כל משאלה של כל יזם.
"תסתכלי החוצה."
אוי לאותה בושה הערב לא נראה כערב אחר. האורות בשכונתי דלקו כרגיל. הבתים היפים עמדו מוארים כמו תמיד ואם מישהו כמוני כבה את האור, לא ראו את זה בים האורות מסביב.כן,כן. רוב הבתים היו מוארים.
מה יש לעיר הזאת? שאפילו שעה אחת בשנה לא יכולה לחרוג ממנהגיה ולכבות את האור?.מה עם אחדות העם? אחדות העולם? שמעת עיר דשנה? כולנו מנסים להציל את היקום? אז מה אם למשל:מחווה קטנה מאיתנו לכדור הגדול?

קוראים לרעננה עיר לדוגמא: אכן דוגמא נאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה