עומדת לה שם קרקע נדלן מהמשובחות בישראל. אדמת רעננה לתפארת, בשכונה היפה ביותר.
כל השנה זאת אדמת בור. בל"ג בעומר הילדים עושים שם מדורות ומסריחים את כל העיר.אבל זה כבר סיפור אחר על ארצנו ששורפת עצים כאילו הינו אירופה על אלפי עציה. אנחנו נוטים לשכוח שאנו בארץ מדבר. ועם רק צומח עץ הוא לבטח יישרף תוך כמה שנים עם אנשים או בלעדיהם .
נחזור לחלקת הבור שבחורף הזה היא התכסתה בפרחים: הפרגים האדומים משתלבים עם החרציות הצהובות. תורמוסים סגולים, עולים בכל מקום ומשלימים את המראה הלא שגרתי שצומח במרכז העיר.והיפה בכל זה שהרבה גננות גילו את השטח ולוקחות את הקטנים לראות את הפריחה הנפלאה כאן ממש כאן אפשר ללכת לא צריך להיכנס למכונית.
יום גשם אחד השמים התקדרו לפתע וגשם עז ניתך . שמעתי קול של פעוטות ליד דלתי פתחתי את הדלת לראות מה קורה וראיתי גנון שלם ומטפלות שנסו על נפשם ומצאו מחסה מהגשם.
ביום שבת נכד א' היה אצלי חכינו ביחד לאמא ואבא שיחזרו מבית החולים עם הגורה החדשה . בנתיים טילנו בשדה.. שרנו לברלה שיצא החוצה (לא עזר). הפרחנו את העטרה הלבנה של הסביונים. טעמנו חובזה. ו "סבתא תאפה לך לחם" אמר הפעוט (זוכרים אין לו לי רק לך.) ספרנו על המצור בירושלים שאפו לחם מהחוביזה. לטפנו פרגים לא על תצחקו לא הסברתי לו מה עושים עם הפרגים. זרקנו על החולצה שבולת שועל שנתפסה. ושאלנו "כמה עכברים יש לך במיטה." הילד לא קלט את המשחק של פעם. המשכנו לנסות ולהבדיל בין כתמה ,חרצית וסביון. וראינו את הפרח "סבתא לא יודעת איך קוראים לו". שיש אותו מעט וצריך לחפש.
עוד מעט הכל יגמר אז מי שיכול שיבוא ויראה את הפלא הזה במרכז העיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה