דווקא עכשיו שבגרנו. אין משכנתא ואם יש זה בגלל בית שנקנה להשקעה.
דווקא עכשיו שהכל בסדר. נו אם לזה קוראים בסדר? ועל מי מנוחות.
איך אמרה הפולנייה? אני אנוח רק בקבר.
זוגות שאחרי כל השנים גידלו ילדים לתפארת צלחו גם צלחו את הקן המתרוקן, או איך שלא קוראים לסוף, סוף נפטרנו מעונשם של אלה.... נשארו ביחד אחרי שהוציאו שנים, בסכין פלסטיק זה את לבבו של זו ועכשיו לוקחים שלוק חמצן ושני כדורים ורודים שצריך לקחת בערב, ובמלוא הריאות נושמים אויר פסגות וטוב להם ביחד.

אך תוכניות לחוד ומעשים לחוד .
דמינו לרגע ערב פנוי הגבר מוציא מהמקרר בקבוק יין שרודני. לא בגלל הפלצנות אלה:" כי בואי נשכח איך נראית פעם"... בואי נשתולל לנו במרחב הבית, נרקוד נקרע את העולם עד אור הבוקר . ובחיוך ממזרי שעוד זוכר (טוב הוא זכר לקחת את הגלולה שעוזרת לו לזכור) הוא לוחש:
" בואי אמרח אותך אהובתי, היה מבצע בסופר והבאתי היום, ממרח שוקולד נטול סוכר". (טוב בגילנו).
עכשיו קחו מחק ותמחקו...גם את החיוך....
הערב של רובינו נשמע ככה:"קנית לי את הכדורים לסוכרת\ לחץ דם\ כולסטרול (תוסיפו אל תתקמצנו אני יודעת שרק מעטים מגעים לקו הסיום בלי 1000 כדורים)?" "לא שכחת גם לך?". האישה בבגדי עבודה בוטשת כבר בעצבנות כמו סוסה בקרקע:" נו טוב יוסף, תאכל משהוא ובזריזות, כי צריך לעשות בביבי סיטר על הגוזלים."
רגע... רגע מה קרה? מה נהייה? אני את ילדי שחררתי כבר מזמן למה אני צריכה שוב לשמור על מישהו? לא התבלבלו פה סדרי בראשית?
אנחנו שמשוחררים מפאת גילנו מצאנו את עצמנו עסוקים וטרודים מעל הראש.
במקום לחגוג את החיים. אנחנו רק קצת "משחררים את הילדים." רק קצת עוזרים. השבוע שלנו התקצר לשמינית מרוב עזרה.
היי שמישהו יניף דגל לבן!!! מה קורה פה? אני צריכה לחכות עד שדפני ליף תהיה סבתא.
איפה אוהל המחאה של הסבתות? זה לא עזרה כספית למזלי הטוב "החבר'ה" שלי הסתדרו יפה. זו עזרה בגידול הילדים. שמירה, הסעות ,בייבי סיטרים לאורך ולרוחב.
מי שמע על סבא שביום, יום הוא סמנכ"ל. איש עסוק וטרוד שכל יום שלישי חותך דיונים באמצע,כי הנכד צריך להיות ב6 בחוג של "יפית התרגילית".
וסבתא כבר קראתם קודם. אנחנו איבדנו את מה שהבטחנו לעצמנו כשהיינו צעירים.
אז ככה: למוצא הישר
כל מי שמצא את החופש שלנו.
כולל כל החלומות שלנו.
מתבקש להחזיר בהקדם.
"לזקנים ללא חיים"
פרס מובטח.
רק חכה שאתה תזדקן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה