יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

הסיפור שלא סופר

שמעתי בחצי אוזן שאתה משתחרר מבית הסוהר . מפקד בכיר בצבא ,דרוזי שהלך ל6 שנים לכלא על אונס.
כל –כך הרבה אונס בעולמנו שפשוט העברתי את הידיעה הלאה הרחק ממחשבותיי. מה לי ולך? מה לי ולמתלוננת?
יש לך בטח משפחה אוהבת שבטוחה שאתה זך כשלג.
ומי אני? שאבוא לחלוק על כל הפרגון שקיבלת מחברים לצבא. איש זך כשלג?
 רק שהיפהפייה הזאת בת 30 + שיושבת מולי כבר חצי שנה מכל מיני סיבות עדיין רווקה. תאמינו לי אני לא מבינה למה.
פתאום באמצע השיחה על בן זוגה האחרון והמניפולטיבי ,
היא אמרה לי:" שמעת הוא השתחרר."
מי? מה? על מי היא מדברת?
הנה על זה היא מדברת היא הרשתה לי ואני אהיה לרגע הפה שלה כי היא לא מעיזה .היא רק רותחת מבפנים . ההורים לא יודעים וחסר לה בדיוק הבלגן הזה עכשיו . תודה רבה יש לה מספיק משלה.
 חברים אני הפה שלה ונא להעביר הלאה .
אתם יודעים הסיסמה הרגילה:"זאת האחות שלכם, הבת שלכם, החברה שלכם גם אחרי עשר שנים אסור לשתוק!!!!

המכתב שלא נכתב עם שחרורך מהכלא
לגנרלקו, אנסיקו שלום רב.
הן היו הפקידות בלשכה .בנות יפות אחת ,אחת. אתה המפקד.
כל פעם היית ניגש לבת אחרת מלטף את כתפייה והיד מחליקה לעבר שדיה הצעירות והיפות. ראית אותן מתפתלות באי נוחות ומנסות לברוח מידך אך לך לא היה איכפת.
ר. בכתה כל הזמן ילדה יפה עיניים כחולות שער שטיני. ילדה מבית טוב.
בקשת מהן להרתיח קפה בפינג'אן בדיוק כמו שאתה אוהב.
"חיילת לא לעזוב את הקנקן כדי שהקפה לא יגלוש".אמרת ואתה כבר עומד מאחוריה...
אתה כבר יודע לא צריך להסביר כלום. כולנו יודעים...
ר. שוב בוכה.
הייתה שם מפקדת אישה נשואה עם ילדים גם היא עברה את ההשפלה הזאת
ועוד לפני פיקודה.
ר. שוב בוכה.אני לא! אני חזקה אני משתחררת עוד מעט.
הנגיעות בשוטף. אתה כבר יודע את הנוהל: ר. שוב בוכה.
חודש לפני השחרור חגגנו לנהג שלך. אני באתי עם האוטו המפואר של אבא
6 אנשים בסך הכל. חלק הלכו נשארנו אני אתה וחברתי הטובה.
נכנסת למכונית שלי וישבת על כיסא הנהג התחלת לשכנע אותי שאבוא איתך לבית מלון. כן, כן לאותו מלון מפורסם. בשכנועים אתה ענק... סימנתי לחברה עם יד על הצוואר שאם היא עוזבת עכשיו אני מולקת לה את הראש היא דיברה בפלאפון ולשמחתי לא עזבה .אתה כמובן איש משפחה למופת חכית וחכית עד שתלך... רעדתי מפחד... ולא, לא אומרים למפקד שלך "צא לי מהאוטו."
היה לי מזל פעמיים: אחד שויתרת בסוף ומזל שני שהיה לי עוד חודש לסיים את הצבא.
למחרת התייחסת אלי יותר גרוע מהאשפה שבפח הזבל. אבל זאת דרכך להראות לבחורה שמעיזה לסרב לך.
ר. עדיין בוכה וכנראה שעד היום.

המטופלת היפה שלי עצמה את עיניה הגדולות הריסים הענקיים הצלו על מבוכתה:"זה היה אז הינו ילדות קטנות מי בכלל העיזה לספר. מי רצתה בלגנים עם ,"מצ"ח".ילדים קטנים שחוקרים. אתה "מר גנרל" בשכנועים שלך תהפוך אותם כמו סטייק על הגריל. בשביל מה לנסות בכלל?
 פתאום היא פתחה עניים ואמרה לי "גם צ. הייתה שם זאת ששלחה אותי לפני שנים אליך."
עכשיו אני הייתי בכאוס גם צ. אישה שנעוריה רחוקים כברמאוד גם היא לא נשואה עדיין.
צ. הולכת עם שרלטן שהסביר לה  שברור שהיא צריכה להתחלק בו עם עוד נשים. ולהיכנס להרמונו:" את לא מבינה ? זה הכי  טבעי...."
אני לא אומרת שהכל בגללך אבל זאת גם דרך לראות את הדברים.
ומהעולם הרוחני שלי: בהצלחה בחייך מחוץ לכלא. אני לא מודאגת.. הגלגל מסתובב.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה