אדם רוחני צריך לקבל הכול ב"איזי". ימים קשים יבואו, נא לא להיכנס רגשית, ובטח לא להציף את עצמך ברחמים עצמיים. צריך, להתבונן לראות לחוות, לדעת. את הרגש שימי בצד. קשה לך? תטפלי בעצמך.
הנה חשבי לך על ימים טובים גם הם עוד יגיעו....
בחודש שעבר הייתי רוחנית לאללה. טיפלתי, עזרתי והשראתי מחשבות טובות. "דאלי למה" אמיתית או לפחות "מאמא תירזה".
אתמול המטוס המריא, דמעה לא נפלה לי. חבקתי ואימצתי את ביתי לחזי ולחשתי לה מלות של אהבה ונוחם. החיילת יומיים לא צלצלה. אני מסמסת לה באדיקות "בוקר טוב ,לילה טוב."
אני מלכת השאנטי, שאנטי. מהלכת לי מעודנות, מודה לאל על החסינות הנפשית שפתחתי לי עם השנים. "כל-כך רוחנית את". אמרתי לעצמי שחזרנו משדה התעופה...
הבוקר התעוררתי ישירות לבלגן הנכד חולה וצריך לשמור עליו עד חצות הליל, אני "מלכת השאנטי", זוכרים "אין בעיה", אני מנחמת את הנשארת ראי זאת כסגור.
טלפונים , אנשים דורשים בשלומי ואיך אני מחזיקה מעמד.
אני כבר פתחתי "אשרם" בלב ,מנחמת את כולם: יהיה בסדר , כי אני בסדר.
החברה שלי לוחשת:"כל הכבוד לך אחרי חודש כזה אני הייתי יורה לעצמי כדור בראש". "היי לא מדברים אצלנו בבית על יריות בראש" אני עונה בצחוק.
"סליחה," היא מתנצלת" רק כף לי לראות אותך חזקה כל-כך."
ואז שמחה וטובת לב עשיתי לי קפה והלכתי לשתות אותו במרפסת, ופתאום השן זאת " בכאילו" מתחילה להתנדנד... מה אני עושה עכשיו? אני מצלצלת בהיסטריה לרופא השניים ,לנסוע לחולון? אין ברירה ... כל הזמן החזקתי מעמד ופתאום, שן? כן, שן!!! ואז הכול פרץ החוצה , בבת אחת...בכיתי כמו שלא בכיתי שנים. שן קטנה מפלסטיק, שן "בכיאלו" מוטטה אותי לחלוטין... אני היסטרית, בוכה את חיי החוצה או אולי קודם בוכה ואחר-כך היסטרית. טוב לא חשוב, לא זוכרת.
הרופא החביב (דברנו על זה כבר) קיבל אותי במידית. אני נוסעת באוטו ומירי מסיקה שרה, כמובן רק לי "הלב שלי קיבל, כזאת סטירה". כן לא הייתי צריכה ליותר ופשוט הפכתי לשלולית רטובה ודומעת. תראו, אני לא מכירה את גב' מסיקה. אז איך היא יודעת מה קרה לי?
טוב, השלולית המפורקת שכאן, חושבת שכדאי, שהרוחניות תעזוב אותי באמאימא שלה....
לפחות ליום יומיים ,כי עכשיו אני מתאבלת ועכשיו אני בוכה, ועכשיו מותר לי להיות רכיכה נוזלית שמרחמת על עצמה. "יש למישהו טישיו?"
אז שתתכבד ותחזור בעוד יומיים. רגע ,נראה במצבי הרעוע, אולי אבקש חופש לעוד כמה ימים." טישיו מישהו?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה