ילדים נוסעים לארץ רחוקה... יש שם כל מה שהם יכולים לחלום עליו אך אין שם אימא ואבא.
השבוע התחיל בזה שפיניתי את זמני כדי להיות עם "העוזבת". לעזור לה כמה שאפשר בין עם נפשית ובין עם פיזית.
הנכד בדיוק עכשיו מצא לו במי להתאהב ולמי להתקשר... הוריו עסוקים ו"את" פנויה ומוכנה ומזומנה להוריד לו את הירח.
אז "את" הלכה להחליף לו חיתול "את" ספרה סיפורים ועל "את" הוא התרפק וחיבק כמה שאפשר. וכמובן ש"את ". רגע "את" זה אני... חיבקתי ,נישקתי והתקרצצתי כמה שאפשר.
הלכתי לכל מקום עם ביתי, לכל סידור שהייתה צריכה והעיקר הקשבתי לכל פחדיה שהחלו לנזול לאט, לאט.
וזה קשה מה זה קשה , קורע.. בא לך להגיד לה "לכי קיבנימט, את והשטויות שלך... את הכנסת אותנו למערבולת הרגשית הזאת ,אז את עוד בוכה לי?"
ובמקום זה הרכבתי את פרצוף המטפלת שלי ואמרתי ככה" הכול בסדר שמחי,ילדה שלי, את יוצאת לדרך חדשה, את גיבורה! את לוקחת את חייך בשתי ידיים אמיצות והולכת לך אל הלא נודע, כל הכבוד לך!!!
ואם את באמת אוהבת את הרעיון את תצליחי ובגדול."
יום חמישי מגיע... החיילת חוזרת פעם ראשונה הביתה אחרי שבועיים שלא הייתה... אני רועדת מפחד מה יהיה היא תכנס ישר לתוך חייה שעזבה שבועיים קודם, בבכי, דרכה אבדה לה ביומיים הטרופים ביותר שידענו.
ומה שנראה אז חשוב אחרי התאבדות החבר, וכל מה שהעמיס על כתפייה הקטנות
היום אולי לא חשוב לה יותר....
חמשוש אני אוספת בזהירות את עצמי....
1 שבת אחרונה של האמצעית וצריך לארוז, להשכיר, למכור, לשמור ועוד
2 החיילת חוזרת הביתה אחרי שבועיים מהאסון שהתרחש על ראשה... היא תהייה בסדר?
3 לנכדה שנשארת בישראל יש יום הולדת!!! מתי חוגגים נכון בשבת. גם אם אחיה חולה...
לוקחת נשימה ארוכה מפנה עיני לאלוהים ואומרת לו כך:
"חביבי, אני יודעת שרק אלוהים יכול לסדר את החמישי-שישי-שבת המוגזמים האלה קח אותם והפוך אותם לנפלאים....או לפחות לשפויים....
ירד האל ממקום מושבו הקדוש--- את החיילת הביא לי נוצצת עניים, היא צריכה להתחפש... כולם יושבים איפה שהוא וגם היא, טוב... על אחת עשינו וי.
הגדולה תסתדר לבד לא לעשות לה כלום, ליתר בטחון קניתי לה תותים זה תמיד נחמד. תגיעו ב6. " אין בעיה"... תודה לך אלוהים.
והעוזבת קבלה צי של אנשים שבאו לעזור לה ועכשיו רק ש"אבא" יבוא לחתום עם השוכרים של הדירה...
חמשוש שקט עבר על כוחותינו "מי אמר אלוהים ולא קיבל?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה