יום רביעי, 1 בפברואר 2012

שיא השיאים שלייקס


כל הזמן אנחנו צוחקים על הבת הגדולה.
יש לה בעיה . אבא של בעלה- חמה- גר ברומניה. וכשהוא מגיע לארץ הוא מביא 1000 מתנות לא שמושיות בעליל, שמי צריך אותן. הנה רשימה:
לתינוק הקטן הביא ביבי גרו מנומר גוצ'י.
נעלי ריבוק 0-3 חודשים למתעמלת הקטנה בת החודשים שבניתים שכבה במיטה כמו שבני החודשים עושים.
חליפות סקי עבות שאיש לא ילבש.
מכוניות בגודל אמתני, הילד יושב בתוכן והן מופעלות על שלט.
וזה לתינוק בן 9 חודשים. וכמובן שלל ספרים ברומנית ש"האם" תקריא לילד. ביתי דוברת עברית ואנגלית ואת שפת העצבים שחמה מגיע ארצה.
בקיצור מתנות יקרות ערך שאיש לא ישתמש, כי כמה אפשר להשתמש בחליפת תינוק שעלתה 500 דולר?
כל פעם שהאיש היה חוזר מרומניה ביתי הייתה מקבלת פריחה... בבית שלה לא נכנסה יותר סיכה אך לאיש לא היה איכפת.
 הוא לא יכול לעבור ליד דברי תינוקות וילדים בלי לשאוב את החנות.
הבת החזירה לו חלק מהדברים והסתכנה בעלבונו הנוקב. לאשתו ולילדיו המופתעים הסבירה: הוא רוצה להשתגע לא עלי ועל הילדים שלי. אני אלמד אותו מה זה נורמאלי.
לא ואין לי מה לעשות עם חליפת פייר קרדן ב1000 יורו לתינוקת, גם מה שהיא מגרדת נורא.
אז עוד לא הייתה ניקול רידמן ממעושרות ולא חווינו טרוף קניות מה הוא.
והילדה השנייה עמדה בצד וקינאה למה הורי בעלה לא מביאים לנכד ספר , צעצוע אפילו סיכה?
ואיך יתכן שהורה אחד מתפרע ככה והורה אחד לא קונה כלום.
 מקנאה עד שורשי עצביה ,היא הטיפה לבכורה ואמרה לה כך :" מביאים אגוזים למי שאין שינים" "אני הייתי מקבלת הכול באהבה ובשמחה". "מה משנה מה מביאים העיקר שיביאו כבר."
כשהייתה נכנסת לבית אחותה המפוצץ ממתנות רעד של עצב היה עובר בגופה.
"כנראה שגם חמים צריך לדעת לבחור". היא חשבה לעצמה.
היום חמה חזר מנסיעה, הוא שופט במשחקי כדור יד.
וסיפר לה בגאווה שהוא חפש שעות להביא לנכדו הקט... שלייקס. כי המכנסיים נופלים לו כל הזמן ועם שלייקס הם לא יפלו... טוב...
" נו באמת" היא אומרת עכשיו:" איך אני מתחמקת מהמתנה האחת הבודדה הזאת?" כי מי על מכנסי ה"שילב" ישים שלייקס?.
לא הנכד שלי אבל זאת דוגמה.
"הבן שלי, לא יחכה שהילדים בגן ירביצו לו. למראה השלייקס, הוא כבר יחבוט בעצמו לבד."
ומה אומרת הגדולה?
"שונא מתנות יחיה- תנו כסף אנחנו נדע מה לקנות לבד".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה