חזרתי מאיטליה

כשנותנים לך שבוע באיטליה ב800 יורו כולל הכל, שיורד ב10 תשלומים ללא ריבית.. את לוקחת ולא שואלת שאלות.

אולי, אולי עם ירד גשם? והאם להביא מטריה?

מה לא היה שם? קניות מטורפות! 4 תיקים . אתם שומעים? אחד עור ב250 שקל. בגדים נעלים וכל מה שאישה חומדת לעצמה. מסעדות על שפת האגם. פיצה, ספגטי,סטיקים, יין מהבוקר. ומלווה קבוצה אדיר ומצחיק, בתי מלון נחמדים. חגיגה...

רק מה? הדיל היה נסיעה מטעם העבודה של סבא.

עד כאן הכל טוב לקחו אותנו באוטובוסים למקומות נפלאים.גיננו אותנו ועזרו לנו.

אז מה את מתלוננת?

לא.. רק.. את הטיול ארגנה בחורה בת 34 +. שכל מה שעניין אותה זה קניות

וכך הטיול נראה. באוטובוס לא נתנו למדריך לדבר "לא מעניין" אמרו לו "אתה חופר שים מוזיקה מזרחית ונסתדר."

והמדריך חמד של בחור מצחיק טילים קבל על עצמו את הדין. הצ'צ'קה בת ה34 משלמת! מי הוא שיפריע.

וכך נסענו מאגם לאגם. עוצרים לשופינג וארוחה וממשיכים לאגם הבא... וחוזר חלילה.

סבא נהנה: הטיול לא למטיבי לכת ,אלה למטיבי לסת, ושולפי ארנק זריזים. אכלנו המון. רצנו מחנות לבית קפה למסעדה.

שוב מה את מקטרת?

אין לי בעיה לעשות טיול כזה אבל למה בקבוצה?

ועוד עם קבוצה שטעמי לא טעמה? אבל באמת ,אני לא מלינה, אני מסתדרת, שחררו אותי ליד חנויות ואני דג במים.

מה שלא יכולתי לראות זה את "האחרים".

צריך לדעת שבמפעל כזה הומוגני יש את עובדות היצור, הפקידות ,אחראי רכב... הבנתם כבר... ומה לעשות בעוד אני ועוד כמה שמזלם שפר עולים לאוטובוס עם אלפי שקיות זורחים מהארוחה הטובה או מהיין ששפכנו לתוכנו ללא הכרה... (אחת בצוהרים? למי אכפת סבא נוהג? לא !שייהנה מהיין על הבוקר.)

הם כבר רבע שעה על האוטובוס כי קניות שאתה לא יכול ,רק מרגיזות ואוכל זול ובעמידה, נגמר מהר.

הטיול הזה הסביר לי יותר מכל שיעור בעולם. על עוני ,על אין, על חיסכון. ובעיקר על דחיית סיפוקים. לו יש הוא סמנכ"ל בחברה. לי אין וזה בסדר.

מתוך עיניהם ראיתי את עולמנו בברור: פתאום התיק היה מיותר. פתאום הארוחה הכבידה בקיבה.

אין מה לעשות סבא ניסה להרגיע אותי. אך הבנתי מאד חזק את האמירה: העולם מתחלק לשניים: חצי מתים מרעב והחצי השני, מתים מרוב אוכל.

נהניתי? כן אבל...