הטלפון צלצל "כן" עניתי בקול צרוד ומעוצבן.
"גברת אפרת? הגעתי לגברת אפרת סלוצקי?"
"כן" עניתי עדין כועסת על שהפריעו לי.
"אני איש לא צעיר" הוא פתח ואמר "לפני כמה חודשים עברתי ניתוח מעקפים.
שמעתי שאת יכולה לעזור."
כן? במה? התעניינתי.
לקוח קשה ,הוא גר בעיר אחרת ופוחד לנסוע עד אלי. הוא רק רוצה פרחי בך.
תראו אין לי, בעיה "להשחיל" לו פרחי בך (תרופה הומופאטית). לגבות את הכסף וסוף דבר.
אך אני יודעת שבלי שיחות הפרחים נפלאים ככל שיהיו ,יעזרו מעט מאוד. ולמען האמת, כבר יותר מועיל לשים לו פרחים על הקבר.
אדם לא מגיע סתם לניתוח מעקפים. תמיד יש דבר שמסתתר מאחורי זה.
הוא ספר לי כמה עדין הוא ,איש שקט שלא מתפרץ שומר הכל בבטן .
כשהיה צעיר היה כדורגלן מפורסם. שנים יש לו מפעל. וכרגע אחרי הניתוח הוא סיפר לי בסוד ,יש לו התקפי זעם.הוא כבר לא מסוגל להסתדר עם ההתפרצויות הפתאומיות שלו על כל דבר ." נהייתי אדם עם פתיל קצר אני לא מבין מה קורה לי"
"אתה לחוץ" ניסיתי להסביר לו "השקט המדומה שגזרת על עצמך כל השנים פוצץ את עצמו לתוך העורקים שלך."
"אני אדם מבוגר" הוא התעקש. "לא צריך להיות לי התפרצויות זעם. תני לי פרחי-בך ונגמור עניין" ."זה לא הולך ככה". ניסיתי להסביר "הפרחים ירגיעו אותך אך לאן ילכו הכעסים, הטינות ,הקשים, שעובר כל אדם שמנהל משפחה,עסק ,התחייבויות?" ועוד הוספתי "איפה המתחים האלה יתפרקו?".
"מה זאת אומרת? לאן שהם הלכו עד עכשיו". פסק סבא נחרצות.
"אה, הבנתי לעורקים?יפוצצו מה שנשאר?" אמרתי אני:"הבן" המשכתי להסביר," כעס הוא כמו מים."
" המים צריכים לזרום לאן שהוא, וכשאן מוצא הם שוטפים הכל והורסים כל מה שנקרא בדרכם, כך גם הכעס, המוצא הוא תמיד על הגוף."
הסבא החביב לא רצה להבין הוא אמר "את מדברת כמו אשתי"... "ומה?" חשבתי בליבי "שתינו מדברות שטויות?"
או שאתה זקן חביב רוצה "תרופת פלא" בלי להתאמץ או להבין מה הוא הגורם שהביא אותך למצבך, ובטח שלא לתקן אותו.
אני ואשתך נמשיך לבלבל את המוח ואתה חביבי תתרכז במה שאתה עושה הכי טוב "תהרוג את עצמך".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה