גזר גמדי שלי

גזר גמדי שלי

יצאת מבטן אימך. הייתי כל-כך נרגשת לבואך.

המיילדת נתנה לי  את תפקיד חיי וכנראה ,החשוב ביותר בלידה.

 במקום שאבלבל לה או ליולדת את המוח פסקה ברוב ידע : "את- להחזיק ליולדת, את רגל שמאל"  ברוב חשיבות אחזתי ברגלה של ביתי ובמקום ללטף אותה, להרגיע ולתת מניסיוני, נאחזתי ברגלה, כמו טובע בקנה קש.

 וכשהיא לחצה הרגשתי איך אני לוחצת אותך החוצה .

סתורת שיער,מבולבלת, נרגשת עד דמעות עומדת אני לא מועלת בתפקידי :מצד אחד חווה את כאבי ביתי, שלא ציצה: גיבורה! אמרתי? מצד שני: צא כבר! שנראה אותך!... מתעכב לו הנער, יש לו זמן..

מעולם לא חוויתי לידה... כן ילדתי שלוש  אמזונות . אך בשלושת הלידות שאני עברתי הייתי כמעט מחוסרת הכרה מעוצמת הכאב. לא קיבלתי אפידורל רק משכחי כאבים שהרדימו אותי וכמעט ששכחתי ללדת. וכשהתעוררתי.... חבל שלא המשכתי לישון.

טוב אז לידה לא ראיתי ולכן ההתרגשות הייתה ענקית. עמדתי שם מקווה שאולי גם אני אקבל שפריץ של אפידורל שירגיע אותי.

ואז הופיע הראש.... מה יש לך על הראש? אולי לכלוך?

 "הוא ג'ינג'י" אמרה המיילדת.

 עוד גזר למשפחה? יש לנו כבר כתומה אחת במשפחה והיא השמש הפרטית שלי. שמחתי לעצמי. הסתכלתי לראות את פני ביתי, השמחה היא ?

והיא ? היא ,קרנה מאושר "ג'ינג'י" מלמלה בשמחה וכוויתי שכיף לה שאתה "תזהר מעל כולם". "ודויד אדמוני ויפה עניים" כתוב בתנ"ך. היום אני מסכימה עם כל מילה רק שקוראים לו אור.

 והיא מחייכת חיוך ענקי, תשוש .ולא רק בגלל הסמים שנתנו לה ביד רחבה.

 יצאת ,גבר: מיד התחלת לצווח ולבוא בדרישות אך סלח לי קטן מרוב אושר מי הקשיב לך?

ואז ניקו אותך, ראינו אותך..... איזה יפה אתה! איזה שיער! איזה מתיקות!

ברחוב אי אפשר ללכת איתך אנשים משתטחים על הרצפה וצורחים איזה ג'ינג'י חמוד.ועוד, קוראים לכולם כדי שיראו אותך.

כל הרחוב מחייך שאתה עובר, אתה בטח חושב שלכולם יש פרצוף סמיילי.

אני אוהבת ללכת איתך עם כובע שכמעט מכסה את פרצופך המתוק. אנשים מצייצים אליך אני מורידה את הכובע והם צועקים : "איזה ג'ינג'י מתוק!" תמיד צעקת פליאה אתה בטח בטוח שזה ההמנון לכבודך.

אך , בת, לא לשכוח ולכתוב ב3 עותקים "ג'ינג'י זה אופי".

ועוד איזה אופי מגיל יום אתה יודע מה אתה רוצה לא, לא, לא! אותך לא יסדרו !

אתה מצביע עם האצבע הקטנה שלך ולשם אתה נישא אחר כבוד לאן שרק תרצה .

 במבט זועף או חיוך של,   " אך סדרתי אותך". אתה מוליך אותנו למטבח. אנחנו רצים לשם אולי סוף ,סוף תפתח את הפה הקטן שלך ותלעס משהו אך אתה טוב רק בתיאוריות כמו שסבא אומר .ופניך היפות אומרות לנו "מי רוצה לאכול ?אני רק משחק לי קצת במטבח מה ההתרגשות?".

ג'ינג'י זה אופי ואת האופי שלך אנחנו אוהבים.