טוב החיים שלי מלאים בניסים ,הפתעות ודברים ביזאריים לחלוטין.
אפילו שאני, כבר בחופשה... הדברים הכי מוזרים קורים, רק לי, כאילו שאני מחפשת אותם.
טוב ת'שמעו סיפור...
נסענו עם זוג חברים למלון רמות, עד כאן הכול ברגיל.
התיישבנו, לנו בערב, בלובי עד שיגיע הזמן לארוחת ערב. אתם יודעים דאגות של נופשים.
פתאום מגיעים שני אוטובוסים ומרוקנים עשרות יפנים לתוך המלון.
"איפה ישנו כולם?" אנחנו תוהים "המלון לא כזה גדול."
ויהי ערב ויהי בוקר, (יותר נכון ,שחר) יום שישי.
טוב אני חייבת להסביר קודם משהו.
קשה לי לישון במיטה שאני לא מכירה, גם עם היא נוחה להפליא, אני פשוט מתעוררת השכם בבוקר, מתעצבנת, מנג'סת לעצמי,"נו תירדמי שוב".
ברור שאני לא מצליחה וככה אני קמה מהמיטה יוצאת למרפסת.."כל חדר במלון צריך מרפסת",קוראת עד שאני מתעייפת ודקה "לשצריך" לקום אני נרדמת שוב.
כן, בוקר יום שישי. שש בבוקר אני יושבת במרפסת שזו מין חצר קטנטנה שדרכה אתה יכול לטייל בחוץ ולגשת למטע שמשתרע ליד החצר הקטנטנה של החדר שלך. יש שם כביש גישה שלא מוביל לכלום סתם כנראה מסובב את המלון. לא יודעת לא בדקתי.
וכאן מתחיל סיפורנו.
שש בבוקר מהמרפסת שמשקיפה על הכינרת המתעוררת, אני יושבת עם ספר ונהנת לי ,שקט שלווה "אוח".. אני מהרהרת לעצמי " גם השכם כל-כך בבוקר החיים היפים."
פתאום על כביש הגישה צצים זוג יפנים בפיז'מה. אני לא ,שופטת איש . זכותו של כל אדם ללכת איך שהוא רוצה.
כשהם רואים אותי הם יותר משמחים וקוראים בהתרגשות "גוד מורנינג".
מה הם נרגשים כל-כך? אני אומנם "אושיה רוחנית" אך לא יכול להיות שהם מכירים אותי.
אני עונה בנימוס כמובן "גוד מורנינג גם לכם" הסבר פניך לתייר גם עם הוא בפיז'מה.
אני רוצה לחזור לספרי. אך הזוג היפני בפיז'מה מתקרב אלי, האישה פורצת בממל... גם אנגלית וגם מבולבל.. אני, לאט, לאט ( בוקר תרחמו אלי) מבינה שהם ננעלו מחוץ לחדר בפיז'מות ולא יודעים איך להגיע לקבלה, אין להם מפתח והחדר נעול.האישה הצעירה, נרגשת מאוד.( אולי בכל זאת לא מקובל ביפן להסתובב ככה.)
" צלצלי בבקשה, לקבלה" הם מתחננים...
חישוב מהיר בראשי ואני מבינה שעד שאסביר לקבלה שיש לי "שנים סינים עם כינור גדול", מחוץ לחדר... ושיבואו... מסובך.
אני אומרת ליפנים" בואו אני אעביר אתכם בחדר שלי ותיגשו לקבלה."
על רעיון כזה מבריק הם לא חשבו, הם מודים לי עוד ועוד במילים ובקידות קטנות. אני משתיקה אותם כי הבעל שלי ישן לו במיטה.רק זה חסר לי שהוא יתעורר עכשיו...
טוב קחו תמונה כזאת...
אתה ישן בשלווה במיטה,בבית מלון .
מה? ברגיל כולנו ישנים לפעמים בבית מלון. אתה מתעורר לך לקול רעש.. "מה מעיר אותי?" אתה כועס. אתה מסתכל ורואה שני יפנים בפיג'מות ,חוצים את החדר שלך... כשהם מודים לאשתך, במילים ובקידות....
והיא באנגלית עילגת "ששש מיי הזבנד סלייפ".
אני בטוחה כשבעלי התעורר הוא חשב "איזה יין חזק שתיתי אתמול אני חייב להפסיק עם זה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה