שנה טובה גם לכם

שנה טובה גם לכם

4 ימים חלפו עברו מה לא היה לנו?

נסענו עד הצפון, כדי לחגוג והבנו שכל עם ישראל נסע איתנו. כבישים פקוקים.

נהגים עצבנים . נו לאן אתה ממהר? אתה נוסע לחגוג עם מישהו, שבטח אתה לא נופל מרוב שימחה לסוע אליו. חמותך? אתה בפקקים. לא מבינה את הבהילות למהר ? מה תאחר מרק? יחכו לך סע לאט! ובטח אל תהרוג אותי כי המרק שלך מתקרר.

חזרנו הביתה. אין כמו הבית... מחר הבטחנו אחד לשנייה " לא אעיר אותך תשני כמה שאת רוצה..."

9 בבוקר צלצול ראשון. אני מקפלת את קורי השינה שמה הצידה ומקשיבה:" מי זה מעיז להעיר את המלכה משנתה הערבה?"

"אימא באים לאכול אצלך?". מי זה מעיז להעיר אותי? חופש אני רוצה להתפנק עד מאוחר במיטה.. "טוב אם לא הכנת כלום אז לא צריך.."אומרת הבת כדי לעשות לי "רגשי" ולהעיף אותי מהמיטה.

"הערת אותי לא? אז כנראה שצריך."

נשלפים מהמיטה ועושים סעודת מלכים כמו שרק סבתא יודעת להכין.

השעות נוקפות ולקראת צהרים הגדול מבקש בריכה . כן אדוני המלך עד חצי המלכות....מה חצי בשבילך הכל.

החתן מחליט לשים את רגליה של הקטנה במים אני באמת לא יודעת איך זה קרה אבל תוך כמה דקות בת החצי שנה השתכשכה במים כל כולה עם הבגדים והחיתול. הבכור משפריץ עליה היא ממצמצת בעניים ובטח חושבת:" למה אני מתקלחת עם בגדים?" אימא שלה שמה לה כובע ורוד יפה.

אני כבר זקנה ולא מבינה אבל כנראה עם כובע לא נרטבים.

טוב חידושי המדע רק בשבילכם עם כובע נרטבים ועוד איך כולל האבא ואים אימה של הסבתא.

ועכשיו גולת הכותרת יום הולדת של בכור נכדי. כל שלושת הימים הנותרים התעסקנו רק בזה.

לפני 3 שנים המלך יצא בלית ברירה... בחודש השישי מבטן אימו כל כולו שקל 750 גר'. בובה קטנה מחוברת לאלפי חוטים שהחזיקו אותו בחיים. אחיו התאום לא שרד ופשוט ויתר.

אני זוכרת את ראש השנה הזה וכנראה לא אשכח אותו לעולם. ישבנו 5 מבוגרים סביב שולחן החג אנשים טובים הביאו לנו עוגת דבש ואני זרקתי עוף לתנור זה היה החג העצוב ביותר שעברתי. הבת הבכורה שלי אושפזה בבית חולים נאנקת בצירים והרופאים מנסים לעצור את הלידה.

החתן שלי סרב לתת לה זריקה להבשלת ריאות, כדי שיצאו עם ראות מפותחות יותר. הוא טען" אם הם צריכים למות שימותו אני לא לוקח על עצמי לגדל ילד מפגר."

לא יכולתי להתווכח הפעם זה החלטה שלהם.

למחרת הטלפון צלצל יש לידה... רצתי לבית החולים חסרת נשימה וסתורת שער. הגעתי לחדר לידה שם עמד חסיד אחד ותקע בשופר... כנראה שזה סקרן אותך מאוד כי יצאת לראות מה העניינים.

שלוש שנים עברו חלפו ביעף והוריך חוגגים לך בפארק יום הולדת.

יום הולדת? היה דומה יותר לחתונה.

מה נספר ומה יש לנו להגיד?

החג עבר בלי דקה של נשימה. טוב שיש שבוע חופש עד כיפור.