הזוי באמת הזוי הסיפור הזה . אתם בטח חושבים שאני ממציאה, אבל לא זה באמת קרה. לא מאמינים תשאלו את סבא...
יום ראשון הבעל מגיע מוקדם כדי שניקח את "סופר גייפ" לטסט השנתי.
שמחים וטובי לב אנחנו בודקים את הגייפ.
טוב מה יש לבדוק ולמה אתם מענים לי את המסכן? ברקס, וינקרים, מה הוא יודע הקטן? הלו, תעזבו אותו בשקט בוחנים ערלי- לב.
הבעל מתלוצץ עם הטסטרים אין לו מה לחשוש האוטו עובר 1000 טסטים בעניים עצומות..." לא סבא!! תפתח את העניים לא אתה.."
לקראת הסוף שבודקים בלמים או השד יודע מה. נשמע פיצוץ עז. ניסינו להתעלם ממנו, העיקר לגמור ולנסוע ,לבלוע איזה אוכל אחד או שנים ושוב פיצוץ.
טוב כבר אי אפשר להתעלם ולהגיד זה כלום.
מה נשאר לנו? רק לשלם לפקידה ואז לחפש מסעדה שתשביע את קיבותינו המקרקרות אך הפיצוצים לא נפסקים עכשיו זה כבר מפחיד.
הפקידה יוצאת החוצה וקוראת לכל הבוחנים" בואו תראו איזה עשן" נוזל קפץ לי על השמשה הקדמית. טוב , יצאתי גם אני לראות על מה המהומה ובאמת עשן כבד כיסה את השמיים. הפיצוצים לא הפסיקו. סבא תפס את הפקידה בגרון והיא שרצתה אולי להימלט על נפשה ,חתמה לו על המסמכים וצעקה:" ברח"..סבא נכנס לאוטו , הסתכלנו אחד על השנייה וצרחנו "לברוח ומהר".
טוב נעצור רגע, קחו אוויר.. ותחשבו על הסרט בוני וקלייד...
יש תמונה בראש? עכשיו נמשיך הסירנות קרעו את האוויר ביללות, רכבי משטרה , אמבולנסים, ומכבי אש.
"סע , מהר לכיוון השני" צרחתי! סבא לא איבד את עשתונותיו וחתך את התנועה , פורע כל חוק, שפולני טוב לא יעבור,לא אמרתי כלום למרות "שהפורע" היה עם הגייפ מחמל נפשי, או אז הנפש שלי מרוב פחד שלא נתפוצץ, גברה על הפחד שהגייפ יישרט.
אי אפשר היה להפוך כיוון הכביש הצר התמלא מכוניות שחלק ברחו כמונו וחלק נסעו קרוב יותר לראות מה מתרחש.
אנשים רבים מלאו את הרחוב מאיפה באו כל אלה? אך הם היו ברחובות ואישה רצה עם תינוקת קטנה עצרה מכונית וצרחה לנהגת "קחי אותי מפה ומהר". סבא פילס באומץ את דרכו ויצאנו משדה הקרב! העשן מתמר מאחורינו, עוד ועוד מכוניות הצלה הגיעו למקום. "סע, סע" האצתי בסבא אך לא היה צורך שנינו כנראה יודעים דבר אחד טוב וזה להימלט לא אין בנו טיפת סקרנות אנחנו רק רוצים את הגוף שלנו מחובר עד הסוף.
יום ראשון הבעל מגיע מוקדם כדי שניקח את "סופר גייפ" לטסט השנתי.
שמחים וטובי לב אנחנו בודקים את הגייפ.
טוב מה יש לבדוק ולמה אתם מענים לי את המסכן? ברקס, וינקרים, מה הוא יודע הקטן? הלו, תעזבו אותו בשקט בוחנים ערלי- לב.
הבעל מתלוצץ עם הטסטרים אין לו מה לחשוש האוטו עובר 1000 טסטים בעניים עצומות..." לא סבא!! תפתח את העניים לא אתה.."
לקראת הסוף שבודקים בלמים או השד יודע מה. נשמע פיצוץ עז. ניסינו להתעלם ממנו, העיקר לגמור ולנסוע ,לבלוע איזה אוכל אחד או שנים ושוב פיצוץ.
טוב כבר אי אפשר להתעלם ולהגיד זה כלום.
מה נשאר לנו? רק לשלם לפקידה ואז לחפש מסעדה שתשביע את קיבותינו המקרקרות אך הפיצוצים לא נפסקים עכשיו זה כבר מפחיד.
הפקידה יוצאת החוצה וקוראת לכל הבוחנים" בואו תראו איזה עשן" נוזל קפץ לי על השמשה הקדמית. טוב , יצאתי גם אני לראות על מה המהומה ובאמת עשן כבד כיסה את השמיים. הפיצוצים לא הפסיקו. סבא תפס את הפקידה בגרון והיא שרצתה אולי להימלט על נפשה ,חתמה לו על המסמכים וצעקה:" ברח"..סבא נכנס לאוטו , הסתכלנו אחד על השנייה וצרחנו "לברוח ומהר".
טוב נעצור רגע, קחו אוויר.. ותחשבו על הסרט בוני וקלייד...
יש תמונה בראש? עכשיו נמשיך הסירנות קרעו את האוויר ביללות, רכבי משטרה , אמבולנסים, ומכבי אש.
"סע , מהר לכיוון השני" צרחתי! סבא לא איבד את עשתונותיו וחתך את התנועה , פורע כל חוק, שפולני טוב לא יעבור,לא אמרתי כלום למרות "שהפורע" היה עם הגייפ מחמל נפשי, או אז הנפש שלי מרוב פחד שלא נתפוצץ, גברה על הפחד שהגייפ יישרט.
אי אפשר היה להפוך כיוון הכביש הצר התמלא מכוניות שחלק ברחו כמונו וחלק נסעו קרוב יותר לראות מה מתרחש.
אנשים רבים מלאו את הרחוב מאיפה באו כל אלה? אך הם היו ברחובות ואישה רצה עם תינוקת קטנה עצרה מכונית וצרחה לנהגת "קחי אותי מפה ומהר". סבא פילס באומץ את דרכו ויצאנו משדה הקרב! העשן מתמר מאחורינו, עוד ועוד מכוניות הצלה הגיעו למקום. "סע, סע" האצתי בסבא אך לא היה צורך שנינו כנראה יודעים דבר אחד טוב וזה להימלט לא אין בנו טיפת סקרנות אנחנו רק רוצים את הגוף שלנו מחובר עד הסוף.
 |
| השרפה ברעננה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה